תת"ע 2552-04-10

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו של המבקש. על פי החוק, אין למבקש סיבה מוצדקת שלא להתייצב בבית המשפט, והוא אינו מסתכן בעיוות דין. פסק הדין נשלח לכתובתו של המבקש ונחתם על ידי בן משפחה, דבר המהווה מסירה כדין. טענתו של המבקש כי הגיע להסדר טיעון עם התביעה אינה נתמכת ואינה משכנעת, מה גם שלא פעל על פי העונש המשוער, שכלל קנס, במשך למעלה מעשור. המבקש לא הביא ראיות או נימוקים מספיקים המצדיקים את ביטול פסק הדין או מצדיקים הארכת מועד המשפט. יתר על כן, השופט הדגיש את הצורך ביעילות פרוצדורלית ואת עקרון הסופיות, וציין כי אל לבתי המשפט לבטל כדבר שבשגרה פסקי דין שניתנו שלא בפניהם. השופטת דחתה גם את בקשותיו החלופיות של המבקש לבטל את קנס הפסילה שהוטל עליו או להורות על הנפקת תעודת פיקדון, והפנתה את המבקש לרשות הרישוי לצורך חישובים אלה. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה במלואה, והעיכוב בביצוע הוסר.