צ"א 15265-01-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לביטול הצו לסילוק הנזק לסביבה החופית. המבקש טען כי אין עילה עניינית לכך שבית המשפט ידון בתביעתם להכרזה על היתר בניה, אך השופט חלק על כך, וקבע כי הקביעה האם קיימים היתרי בנייה היא חלק הכרחי מתהליך מימוש צו ההרחקה, והיא בסמכותו של בית המשפט. השופט דחה גם את טענת המבקשים כי השיגו היתרי בנייה כדין, שיש בהם כדי לפסול את צו הפינוי. לדברי השופט, המבקשים לא הביאו כל ראיה להיתרים כאלה, ולמעשה ניסו להימנע מציות לצו שיפוטי חוקי להריסה. תחת זאת, השופט מצא כי המבקשים נהגו בחוסר תום לב ונקטו בניצול לרעה של ההליך, במטרה לעכב את הבלתי נמנע. בעקבות זאת הורתה השופטת למבקשים לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 7,500 ש"ח, וסירבה לתת למבקשים ארכה נוספת להגשת תגובתם. ההחלטה הובהרה: הבקשה נדחתה, וצווי ההרחקה שהוצאו בחוק עמדו בעינם.