בש"פ 754/16

תקציר

הערעור שהגישו שני מערערים על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור אותם עד תום לדין באשמת עבירות אלימות נדחה. השופט מגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה – סיכוי סביר להרשעה – כנגד המערערים, בהתבסס על זיהויים של הקורבן כתוקפיו, נתוני הטלפון והמיקום הקושרים אותם לביצוע העבירה, ונסיבות העבירה. טענות המערערים בדבר מהימנות הראיות אינן שוללות את קיומן של ראיות לכאורה בשלב זה, אלא ניתן להתייחס אליהן במשפט העיקרי. כמו כן, השופט מסכים עם המלצתו השלילית של שירות המבחן בדבר שחרורם, נוכח חומרתן וכוונתן מראש של העבירות, והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת לחברה. הראיות מקימות חזקת מסוכנות, ולא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מעצר בפיקוח אלקטרוני. גילם הצעיר, עברו הפלילי הנקי ונסיבותיהם המשפחתיות של המערערים נלקחים בחשבון אך אינם עולים על הסיכונים. ההחלטה מתקבלת בהתאם לחוק המעצרים, ולמערערים שמורה האפשרות לעיון חוזר בעתיד.