בע"מ 1000/22

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע כי אין צורך בתשובה בשל היעדר סוגיה משפטית עקרונית כוללת וטיעוני המבקש נעוצים בעיקר בנסיבות מקרה ספציפיות. המחלוקת נבעה ממצב בו חויב המשיב בתשלום מזונות בגין ילד שלא הוכח שהוא אביו ולא נרשם ככזה. למרות חוסר המעש הממושך של המשיב, הסתמך המבקש על פסק הדין למזונות שהוביל להתנהלות כספית מול המוסד לביטוח לאומי. שתי הערכאות קמא הסכימו כי משנקבע כי המשיב אינו האב, הגנתו מפני תביעת המזונות חזקה, ומכאן שיש הצדקה לביטול פסק הדין למזונות. על אף שחל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה לביטול מעבר לתקופה שנקבעה, מצאו בתי המשפט טעמים מיוחדים, לרבות שיקולי צדק, המצדיקים את הארכת המועד. ניסיונו של המבקש לערער על קביעת החבות, תוך העדפת שיעור אחריות נמוך יותר על סמך דעת מיעוט בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, לא היה בו די כדי להעלות עיקרון משמעותי המצדיק ערעור נוסף. הודגש כי תום ליבה של המבקשת באבהותו של המשיב לא פטר אותה מאחריות, שכן היא נמנעה מלגלות פרטים קריטיים על הריונה בתביעת המזונות שלה, דבר שתרם לתקלה המשפטית. לפיכך, ערעורה נדחה ללא כל צו להוצאות.