עמ"ת 25813-10-13

תקציר

הכרעת הדין דנה בקבילותה של טביעת אצבע שנמצאה על משאית גנובה כראיה להחזקת חשוד במעצר עד תום הליכי המשפט. הסנגור טען כי ראיות טביעות האצבע אינן מספיקות, וכי היו הסברים סבירים לכך שטביעות האצבע של מרשו היו על המשאית, לרבות שניתן היה לשטוף את המשאית במכון לשטיפת מכוניות בו עבד החשוד. עם זאת, בית המשפט קבע כי תמליל חקירתו של החשוד אינו תומך בהסבר זה וכי טביעות האצבע מהוות ראיה חזקה. זאת ועוד, אופי העבירה, שבוצעה על ידי מספר אנשים על פי חומר הראיות, לצד עברו הפלילי המשמעותי של החשוד, הצביעו על סכנה לשלום הציבור ולביטחון האדם, המצדיקים את מעצרו. בית המשפט הסכים גם עם טענת התביעה כי קיים סיכון שהחשוד יימלט מן הדין בשל מגוריו בשטח שאינו בשליטת ישראל, דבר המקשה על הבטחת נוכחותו במשפט. בהתחשב בעונש החמור הצפוי אם יורשע, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מנוס ממעצר החשוד. לפיכך, נדחתה העתירה לשחרור המשיב בתנאים מסוימים, ובית המשפט הורה על מעצרו של החשוד עד תום ההליכים המשפטיים.