ת"א 51023-12-21

תקציר

העותרת ביקשה להטיל צו עיקול על זכויותיהם הכספיות ו/או הקנייניות של המשיבים 5 ו-3, המוחזקים בידי המחזיקים, בשל עסקת מקרקעין בה היו מעורבים המשיבים. בעתירה נטען כי המשיבים נהגו במרמה והציגו צו עיקול זמני. עם זאת, המשיבים 3 ו-5 הגישו בקשה לביטול הצו. בית המשפט בחן את המקרה ומצא פגמים פרוצדורליים בהתנהלות העותר, שכן הם נמנעו ממסירת מסמכים חיוניים למשיב 3 ומסרו אותם באיחור למשיב 5, בניגוד לצו הקודם של בית המשפט. בנוסף, מצא בית המשפט כי העותרים לא הציגו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם כנגד המשיבים 3 ו-5. המקרקעין הנדונים היו בבעלותו החוקית של המשיב 3, אשר רכש אותם בשנת 1992, ובכך הפריכו את טענת העותרת כי הם עברו בירושה למשיב 1. זאת ועוד, לא הובאה כל ראיה לכך שהמשיב 3 החזיק במקרקעין בנאמנות עבור המשיב 1 או כי המשיב 5 היה מודע לחובות כלשהם שחב המשיב 1 לעותרת. העותרת גם לא הצליחה להוכיח כי לא יוכלו המשיבים לפרוע כל חוב פוטנציאלי של פסק דין. בהתחשב בגורמים אלה, לצד שיהוי מופרז והפגיעה הפוטנציאלית במשיבים 3 ו-5, פסק בית המשפט לטובת ביטול צו העיקול הזמני. העותר חויב לשאת בהוצאות המשיבים, והעיקול על נכס המקרקעין בוטל.