רע"א 25417-02-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שנמסר: **עובדות המקרה:** המשיבה (רחל פרץ) הגישה תביעה לביזיון בית משפט נגד המבקש (אלי טביב) בגין אי-קיום החלטת המפקחת על רישום המקרקעין מיום 15.10.2015. החלטה זו נתנה תוקף להסכם פשרה בין הצדדים, שכללה הוראות לגבי שימוש במסדרון ובחצר הבניין המשותף, וכן התייחסות להצבת מזגן. המבקש לא התייצב לדיון בבית משפט השלום, וניתן ביום 13.3.2016 פסק דין בהעדרו. פסק הדין קבע כי המבקש ביזה את פסק הדין של המפקחת בנוגע לפינוי לול מהחצר, והטיל עליו קנס יומי בסך 800 ש"ח החל מ-5.4.2016. בנוסף, חויב המבקש בהוצאות בסך 6,000 ש"ח. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, אשר נדחתה ביום 27.6.2016. ערעור על פסק הדין ועל ההחלטה לדחיית הבקשה לביטול נדחה בהסכמה בבית המשפט המחוזי ביום 16.1.2017. ב-8.1.2018, הגיש המבקש "בקשה חוזרת לביטול פסק הדין", תוך שהוא מסתמך על הליך אחר בבית המשפט המחוזי מרכז, בו "הוואר" כי לא ניתן היה ליתן את פסק הדין המקורי מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים. בית משפט השלום דחה בקשה זו, תוך שהוא מדגיש את חלוטות פסק הדין, את הדחייה הקודמת של בקשת הביטול ואת הערעור שנדחה. בית המשפט הוסיף כי הקנס הוטל לטובת אוצר המדינה ולא לטובת המשיבה. עתה, המבקש מגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לדחיית הבקשה החוזרת לביטול פסק הדין. **ניתוח משפטי:** 1. **חלוטות פסק הדין והמעשה-בית-דין:** * **עקרון מרכזי:** אחד העקרונות היסודיים בדין האזרחי הוא עקרון סופיות הדיון (חלוטות). לאחר שפסק דין ניתן, לאחר שהתקיימו לגביו הליכי הערעור הקבועים בחוק, והמועדים להגשתם חלפו, הופך פסק הדין לחלוט. משמעות הדבר היא שלא ניתן לפתוח מחדש את הדיון בעניין שכבר הוכרע. * **במקרה זה:** פסק הדין המקורי מיום 13.3.2016 הפך לחלוט לאחר שנדחה ערעור עליו בבית המשפט המחוזי ביום 16.1.2017. כל ניסיון נוסף להגיש בקשה לביטול פסק דין, לאחר שהוגשה בקשה קודמת ונדחתה, ולאחר שערעור על פסק הדין ועל החלטת הדחייה נדחה, מהווה ניסיון לעקוף את דוקטרינת המעשה-בית-דין (Res Judicata). * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מדגיש באופן ברור כי פסק הדין חלוט, וכי הליכים קודמים, לרבות התייחסות לרשם ההוצאה לפועל ובית המשפט המחוזי מרכז, לא איינו (בטלו) את פסק הדין החלוט. 2. **בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה/במעמד צד אחד:** * **עקרון:** קיימת אפשרות לבקש ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, אולם זאת בתנאים מסוימים ובהתאם לשיקול דעת בית המשפט. התנאי המרכזי הוא שהבקשה תוגש "תוך זמן סביר" לאחר מתן פסק הדין, וכי המבקש יוכיח קיומה של הגנה טובה לגופו של עניין, או יציג טענות משפטיות או עובדתיות המוצדקות להצדקת הביטול. * **במקרה זה:** המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, ולאחר מכן ערעור על החלטת הדחייה, ושניהם נדחו. גם אם ניתן היה לטעון מלכתחילה כי לא היה מקום ליתן את פסק הדין ללא דיון במעמד הצדדים (כפי שהועלה על ידי המבקש בהתבסס על החלטה אחרת), הרי שהדרך לתיקון טעות כזו היא באמצעות ערעור, ולא באמצעות בקשה חוזרת לביטול פסק דין חלוט. 3. **קנס בגין ביזיון בית משפט:** * **עקרון:** קנס המוטל בגין ביזיון בית משפט, מכוח סעיף 11 לפקודת בזיון בית משפט, נועד לאכוף ציות לפסק דין. הקנס משולם לטובת אוצר המדינה, ולא לטובת הצד המבקש את אכיפת פסק הדין. * **במקרה זה:** בית משפט קמא קבע כי הקנס שהוטל אינו מהווה פיצוי למשיבה, אלא הוא לטובת אוצר המדינה. בכך הוא תואם את הפרקטיקה המשפטית. אף על פי כן, ההחלטה מיום 29.1.2018 לא ביטלה את פסק הדין, אלא רק הבהירה את מהות הקנס ואת חוסר היכולת של המשיבה לגבותו כחיוב לטובתה. 4. **הגשת בקשת רשות ערעור על החלטה לדחות בקשה לביטול פסק דין:** * **שיקולים למתן רשות ערעור:** בית המשפט המחוזי, הבוחן בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא שדחה בקשה לביטול פסק דין, צריך לאזן בין מספר שיקולים: (א) האם אי-מתן רשות לערער יהפוך את ההחלטה לסופית ולבלתי ניתנת להשגה (במקרים בהם המועד לערעור על פסק הדין המקורי חלף); (ב) מידת ההשפעה של ההחלטה על זכויות הצדדים; (ג) האם קבלת בקשת רשות לערער תגרום לסרבול מיותר ותביא לניצול לא ראוי של משאבים. * **במקרה זה:** בית המשפט המחוזי, השופטת אביגיל כהן, מצאה כי אין מקום ליתן רשות ערעור. היא הדגישה כי למבקש עמדה זכותו לערעור בזכות על פסק הדין המקורי ועל ההחלטה לדחות את בקשת הביטול הראשונה, והוא מימש זכות זו. העובדה שהערעור נדחה (אף אם בהסכמה) מונעת הגשה חוזרת של בקשת ביטול. בית המשפט סבור כי לא ניתן להגיש בקשה נוספת לביטול פסק דין חלוט, וכי הליכי ההוצאה לפועל ופסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז אינם משנים מכך. 5. **היבטים פרוצדורליים וחידושים:** * **"בקשה חוזרת לביטול פסק דין":** הגדרת הבקשה כ"חוזרת" מבטאת ניסיון לפתוח מחדש הליך שכבר הסתיים. בית המשפט מתייחס לכך בחומרה ומציין כי אין מקום לשוב לערכאה שנתנה את פסק הדין, בוודאי לא לאחר שניתן פסק דין בערעור. * **הצורך בהנמכת להבות:** בית משפט השלום (בסעיף 6 להחלטתו) ציין כי נתן דעתו לכך שראוי להנמיך להבות המחלוקת בין הצדדים. זוהי גישה פרגמטית שמטרתה למנוע הסלמה נוספת של הסכסוך, אך היא אינה גורעת מחשיבותן של ההכרעות המשפטיות העקרוניות. * **דחייה ללא צורך בתגובה:** ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתגובה, מתבססת על הצד הברור והמובהק של העניין, לפיו ההליך המשפטי הגיע לסיומו ואין מקום לפתיחתו מחדש. **מסקנות:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של עקרון סופיות הדיון והמעשה-בית-דין. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מבהיר כי פסק הדין חלוט, וכי אין מקום להגיש בקשות חוזרות לביטולו לאחר שהליכי הערעור הסתיימו. ההחלטה מתייחסת גם למהות הקנס שהוטל בגין ביזיון בית משפט, וקובעת כי הוא נועד לטובת אוצר המדינה. ההחלטה מהווה דוגמה ליישום קפדני של כללים פרוצדורליים למניעת ניצול לרעה של הליכי משפט.