ת"פ 6598-04-12

תקציר

זהו סיכום פסק הדין במקרה של חבלה בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש נגד שלושה נאשמים שהיו קשורים זה לזה: נאשמים 1 ו-2 היו אחים, ונאשם 3 היה דודם. הם הואשמו בפציעתו של ח.א. סמוך לגשר בירושלים. ח.א. לא השתתף בקטטה אך הותקף על ידי הנאשמים במפתיע. נאשמים 1 ו-2 דקרו את ח.א. ונאשם 3 היכה אותו באלה. הנאשמים הכחישו את המיוחס להם וטענו כי ח.א. ועדי תביעה נוספים תקפו אותם. מטעם התביעה העידו מספר עדי ראייה, בהם ח.א., אביו ועדי ראייה נוספים, שדבריהם הפליל את הנאשמים. הנאשמים וחלק מעדי ההגנה העידו להגנתם, הכחישו את טענות התביעה וטענו כי הגיעו למקום כדי לאסוף את אחיו של נאשם 1 שהוכה קודם לכן. היו סתירות בעדויות הנאשמים, והם גם סתרו זה את זה בגרסאותיהם לאירועים. השופט מצא את עדי התביעה אמינים יותר והעדיף את עדויותיהם במשטרה על פני עדויותיהם בבית המשפט, שבחלק מהמקרים ניסו לחזור בהם מדבריהם המפלילות הקודמות. עוד ציינה השופטת כי עדויות הנאשמים היו מתחמקות ובלתי אמינות. כתוצאה מכך, הרשיע השופט את שלושת הנאשמים בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין, יחד עם סעיפים רלוונטיים נוספים. הכרעת הדין ניתנה בנוכחות באי כוח התביעה, באי כוח הנאשמים והנאשמים עצמם.