ע"פ 4444/06

תקציר

מדינת ישראל הייתה המשיבה בתיק בו היו מעורבים שני מערערים, איתי פישר וקונין, שהורשעו במספר עבירות הקשורות לסחר בבני אדם ולזנות. פישר הורשע בסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות וסרסרות, ואילו קונין הורשע בעבירה הקודמת. בית המשפט המחוזי בחיפה גזר על פישר 42 חודשי מאסר בפועל וקנס, ואילו על קונין נגזרו 15 חודשי מאסר וקנס. ההרשעות נבעו מהעסקת אישה בשם יוליה לקונין כזונה. שני המערערים ביקשו מבית המשפט המחוזי עיכוב ביצוע גזר דינם, שניתן בעניין קונין אך נדחה לטובת פישר. לאחר מכן ערער פישר לבית המשפט העליון וטען כי בית המשפט המחוזי שגה בפרשנותו לחוק וכי עונשו חמור מדי. הוא ביקש לעכב את ביצוע גזר דינו עד להכרעה בערעורו. המשיב, שייצג את המדינה, התנגד לבקשה וטען כי מעשיו של פישר מהווים סחר בבני אדם וכי עונשו הולם. עם זאת, בית המשפט הכריע לטובתו של פישר ונעתר לבקשתו לעיכוב ביצוע. משמעות הדבר היא שפישר לא יצטרך לרצות את עונשו עד לשמיעת ערעורו, בשל הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, היעדר הרשעות קודמות וההבחנה בין נסיבותיו של פישר לקונין.