ע"א 4751/09

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על גורלה של ערבות בנקאית בעקבות דחיית ערעור בהליך פשיטת רגל. המערערת העמידה ערבות בנקאית בסך 20,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים. לאחר דחיית הערעור, הורה בית המשפט למערערת לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 6,000 ₪. על יתרת 14,000 השקלים מהערבות הבנקאית ערערו. המשיבים טענו כי יש לממש את היתרה ולהפקידה למנהל המיוחד המפקח על נכסי המערערת. עם זאת, השופט קבע כי הערבות הבנקאית, בסך 14,000 ₪, אינה נכס של המערערת אלא התחייבות עצמאית של הבנק כלפי המשיבים. מאחר שהוצאות המשיבים כבר כוסו בערבות הבנקאית, הגיע השופט למסקנה כי אין הצדקה להורות לבנק לממש את יתרת הסכום. לפיכך, בקשת המשיבים למימוש היתרה נדחתה. השופטת הדגישה כי הערבות הבנקאית היא ישות נפרדת מנכסי המערערת וצדדים שלישיים אינם יכולים לתבוע אותה אלא אם כן ההוצאות שהוצאו עולות על הסכום שכבר נפסק למשיבים.