ת"פ 68908-05-23

תקציר

## ניתוח משפטי: גזר דין בעניין מדינת ישראל נ' סוהייל רחאל (ת"פ 68908-05-23) **מבוא:** פסק הדין עוסק בנאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של פריצה למקום שאינו משמש למגורים, לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. גזר הדין מפרט את עובדות כתב האישום, את תסקיר המבחן, את טיעוני הצדדים לעונש, את קביעת מתחם העונש ההולם ואת השיקולים שהביאו להטלת העונש בפועל. **העבירה והנסיבות:** העבירה בוצעה ביום 4.2.23, עת הנאשם פתח דלת דירה שהייתה סגורה אך לא נעולה, נטל ממנה כלים (פטיש חציבה ומכונת שיוף) בשווי אלפי שקלים, ויצא מהמקום. הדירה הייתה בשיפוצים ולא שימשה למגורים באותה עת. **תסקיר המבחן:** תסקיר המבחן מעלה נתונים אישיים וחברתיים משמעותיים אודות הנאשם: בן 53, נשוי ואב לארבעה, בעל 12 שנות לימוד, שעבד שנים בענף הבניין והשיפוצים. הנאשם מוכר כנכה (28%) עקב פציעה מ-1997 וסובל ממחלות נוספות. הנאשם הסביר את ביצוע העבירה על רקע מצב כלכלי קשה וחוסר אונים, בטענה שהגיע למקום לבחון אפשרות העסקה. הוא הביע צער ובושה, אך התקשה בהתבוננות פנימית והכרה בצורך בסיוע מקצועי. שירות המבחן זיהה גורמי סיכון להישנות עבירות דומות, נוכח הקושי של הנאשם לזהות מצבי סיכון בהתנהלותו, והמליץ על ענישה מוחשית והרתעתית בדמות מאסר בעבודות שירות בהיקף מקסימאלי. **טיעוני הצדדים לעונש:** * **המדינה:** הדגישה את הפגיעה בערכים של קניין, ביטחון ופרטיות. בהתבסס על פסיקה, הציעה מתחם ענישה של 6-12 חודשי מאסר. בקשה להטיל עונש ברף התחתון של המתחם, מאסר על תנאי וקנס, תוך ציון הודאת הנאשם, היעדר עבר פלילי, והיעדר המלצה טיפולית בתסקיר. * **ההגנה:** טענה כי נסיבות הפריצה (דירה בשיפוצים, ללא נזק, השבת הרכוש) ממקמות את העבירה ברף התחתון של עבירות רכוש, וכי המתחם ההולם מתחיל במאסר על תנאי. הדגישה את היותו של הנאשם "נורמטיבי", סובל מבעיות רפואיות וכלכליות, וכי ביצע את העבירה על רקע מצוקה. טענה כי תסקיר המבחן אינו תומך בהמלצתו, וכי מאסר יגרום נזק בלתי הפיך. ביקשה עונש שיקומי או חלופי, וקנס נמוך בשל הליכי פש"ר. **מתחם העונש ההולם:** השופטת קבעה כי עבירת פריצה למקום שאינו משמש למגורים פוגעת בקניין, בשלוות הנפש ובתחושת הביטחון. היא סקרה פסיקה רלוונטית, תוך השוואת נסיבות דומות (פריצה לבית עסק, פריצה לדירת מגורים בשיפוצים, פריצות מתוכננות ועוד), והצביעה על מנעד ענישה של מספר חודשי מאסר בפועל. בסעיף 9, השופטת מסכמת את נסיבות ביצוע העבירה: פתיחת דלת סגורה אך לא נעולה, ללא שימוש בחפצים, בדירה בשיפוצים, ושווי רכוש שנגנב של "אלפי שקלים". היא דחתה את טענת ההגנה בדבר החזרת הרכוש, כיוון שלא באה לידי ביטוי בכתב האישום. לאור זאת, קבעה השופטת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים "אינה ברף גבוה", והמתחם ההולם הוא **בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל**, לצד עונשים נלווים. **השיקולים לקביעת עונשו של הנאשם:** * **לזכות הנאשם:** הודאה וחרטה, היעדר עבר פלילי, נסיבות אישיות (רפואיות, כלכליות, הליכי פש"ר), חלוף זמן משמעותי (כשנתיים וחצי) מאז העבירה, ללא עבירות נוספות, ותפיסות "יצרניות ועצמאיות" כפי שעולה מהתרשמות שירות המבחן. * **לחובת הנאשם:** קושי של הנאשם לבחון את הנסיבות שהובילו לביצוע העבירה ולהכיר בצורך בסיוע. **החלטה עונשית:** השופטת סברה כי אין הצדקה לחריגה ממתחם העונש ההולם, אך במכלול השיקולים, יש למקם את עונשו של הנאשם **בתחתית המתחם**. על כן, הוטלו העונשים הבאים: 1. **6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.** 2. **7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים**, מותנה שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע. **ניתוח משפטי ודגשים:** * **התאמת העונש לנסיבות:** פסק הדין ממחיש את איזון העדינויות שבית המשפט נדרש לו בין הרתעה, שיקום, וידאו, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם. ההחלטה להטיל עונש מאסר בעבודות שירות, למרות המלצת שירות המבחן ל"מאסר בהיקף מקסימאלי", משקפת את המשקל שניתן לנסיבות המקלות המשמעותיות של הנאשם. * **הגדרת מתחם ענישה:** קביעת מתחם ענישה הוא שלב קריטי בהליך. בית המשפט סקר פסיקה מגוונת והדגים כיצד נסיבות ספציפיות (סוג הפריצה, אופי הנכס, נזק, שווי הרכוש) משפיעות על קביעת המתחם. במקרה זה, היות הדירה בשיפוצים ואי-נעילת הדלת הביאו את בית המשפט לקבוע מתחם שמתחיל ב"מספר חודשי מאסר" ולא ברף גבוה יותר. * **המשקל הניתן להודאה ולתסקיר:** הודאת הנאשם, המהווה בסיס להרשעה, מהווה שיקול מקל משמעותי. תסקיר המבחן, אף שהכיל המלצה מחמירה, סיפק תמונה עשירה של הנאשם, אשר שולבה בשיקולי בית המשפט. הקושי של הנאשם בהכרה בצורך בסיוע, למרות חרטה, נותר "לחובתו" במידת מה, אך לא מנע את מיקום העונש בתחתית המתחם. * **תפקיד עבודות השירות:** ההחלטה על ריצוי העונש בעבודות שירות משקפת את המגמה המודרנית להציע חלופות למאסר בפועל, במיוחד עבור נאשמים בעלי נסיבות אישיות מורכבות, כאשר הדבר אפשרי ואינו פוגע יתר על המידה באינטרס הציבורי. הדגש על "תנאי העסקה קפדניים" והאזהרה מפני הפרתם, מבטאים את הרצינות שבה יש להתייחס לאפשרויות אלו. * **שיקולי שיקום:** אף שבית המשפט קבע שאין עסקינן בנאשם ש"השתקם", המכלול של נסיבותיו האישיות, חלוף הזמן והיעדר עבירות נוספות, הטו את הכף לטובת ענישה מופחתת, המאפשרת שיקום עתידי. **חידוש משפטי:** פסק דין זה אינו מציג חידוש משפטי פורץ דרך, אך הוא מהווה דוגמה יישומית טובה לאופן שבו בית המשפט בוחן ומאזן שיקולים מגוונים בקביעת עונש בעבירות רכוש. הוא מדגיש את החשיבות של התאמת העונש לנסיבות הספציפיות של כל מקרה, תוך שילוב של עקרונות ענישה מסורתיים עם גישות מודרניות של שיקום והתחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם.