ת"א 79/94

תקציר

התובעת, שנכוותה משמן רותח בבית חמיה, תבעה את חמיה ואת חברת הביטוח שלו לפיצויים. לטענתה, הכוויות נגרמו כתוצאה מרשלנות חמותה. חברת הביטוח הנתבעת טענה כי גרסת התובע לאירועים אינה אמינה וכי בכל מקרה האירוע חורג מתחום הכיסוי הביטוחי. לטענתם, התובע לא היה צד שלישי לפוליסה, אלא בן משפחה שהוחרג מהכיסוי, וכי חמיו לא התרשל. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי עדותה לגבי נסיבות אירוע הכוויה מהימנה. בית המשפט קבע כי חמיה של התובעת התרשל וכי התנהלותה לא ניתקה את הקשר הסיבתי בין רשלנותו לבין פגיעתה. האירוע נמצא במסגרת הכיסוי של פוליסת הביטוח. באשר לסוגיית הכיסוי הביטוחי, קבע בית המשפט כי התובעת היא צד שלישי וכי רשלנות חמיה גרמה לנזקיה. בית המשפט מינה מומחה שקבע כי לתובע 20% נכות פלסטית ו-7.5% נכות פסיכיאטרית. בגין נזק לא ממוני פסק בית המשפט לתובע 95,000 ₪. תביעותיה של התובעת להפסד השתכרות ואובדן כושר השתכרות עתידי נדחו, שכן בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שהתכוונה להיכנס לשוק העבודה. בית המשפט פסק 80,000 ₪ עבור סיוע לצד שלישי בעבר ובעתיד ו-8,000 ₪ עבור הוצאות. סך הפיצויים נקבע על 183 אלף שקל, כולל כאב וסבל, סיוע והוצאות. הנתבע חויב לשלם סכום זה, בצירוף הוצאות משפט, שכ"ט עורך דין והוצאות התובע בגין שכר טרחת מומחה. כמו כן נדרשה חברת הביטוח לפצות את התובע בגין טיפולים רפואיים עתידיים. פסק הדין כלל הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד לביצוע התשלום.