רע"א 250/09

תקציר

בסכסוך זוגי על תשלום מזונות ילדים, נדחתה בקשתו של האב המבקש להפחתת הסכום שנקבע בכל הרמות, לרבות בית המשפט העליון. פסק הדין משרטט את יכולותיו הפיננסיות של האב, לרבות עסקיו ונכסיו, ומסכם כי הוא הציג תמונה פיננסית לא מדויקת. בתי המשפט קבעו כי האב יכול היה לעמוד באופן סביר בתשלומים שנקבעו, אשר התבססו על רמת החיים במהלך הנישואין, תוך איזון בין יכולותיו לבין צרכי ילדיו. בעוד האב טען כי מדובר בהחלטה עונשית ומופרזת, הדגישו בתי המשפט, לרבות שופט בית המשפט העליון, כי קביעת מזונות ילדים היא מקרה נקודתי ואין להקל בה ראש. פסק הדין מבהיר כי יכולתו של האב לשלם אינה מוגבלת להכנסתו המיידית ויכולה להשתרע על נכסים ונכסים נזילים, במיוחד כאשר הם ברי מימוש סביר. השופטת הסכימה עם הערכות הערכאות הנמוכות יותר ודחתה את הבקשה, תוך שהיא מדגישה כי טענות האב למצוקה כלכלית אינן משכנעות. החלטה זו מחזקת את ההתחשבות בכל המשאבים הכספיים בקביעת מזונות הילדים ובהבטחת רווחתם של הילדים המעורבים.