תלה"מ 21213-04-18

תקציר

לאחר נישואים ארוכים שהולידו שני ילדים, זוג התגרש. בית המשפט היה צריך להחליט כיצד לחלק את הנכסים שצברו במהלך הנישואין, כמו גם לקבוע מזונות לאישה לשעבר ולקבוע את מזונות הילדים שישולמו על ידי הבעל לשעבר. באשר לחלוקת הנכסים, קבע בית המשפט כי למרות הטענות בדבר כספים נסתרים והפרשות לא שוות להכנסות המשפחה, שני הצדדים יקבלו חלק שווה בכל הנכסים, לרבות חשבונות בנק, כלי רכב וזכויות סוציאליות ופנסיוניות, למעט החברה שבבעלות גרושתו. שווי החברה היה בעת הגירושין, ומאחר שנמצא כי היה לה ערך שלילי, חויב הבעל לשעבר לשלם לגרושה מחצית מאותו ערך שלילי. תשלום זה, יחד עם תשלום נוסף הנוגע לשווי רכב משותף, חויב להיות משולם בתוך 30 יום, בתוספת ריבית והתאמות לאינפלציה ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל. באשר למזונות, בית המשפט העריך את הכנסתם וכושר השתכרותם של שני הצדדים והגיע למסקנה כי הם דומים. עוד נלקח בחשבון כי הילדים, שבילו זמן שווה עם כל הורה, לא נזקקו לתמיכה כלכלית משמעותית, שכן שני ההורים היו מסוגלים לספק את צרכיהם. לפיכך הוחלט כי כל הורה יכסה את צרכי הילדים בעת שהותם עמו, לרבות הוצאות דיור ואגף, ויחלוק את עלויות הצרכים שאינם למגורים באופן שווה. הסדר זה יחל במועד מתן פסק הדין ויחליף את המזונות הזמניים שנקבעו קודם לכן בהליך הגירושין. בנוסף, הורה בית המשפט כי כל הקצבאות או המענקים שיתקבלו עבור הילדים יחולקו שווה בשווה בין ההורים עד תום חינוך החובה או השירות הלאומי של הילדים. לבסוף חויבו שני הצדדים לשאת בהוצאותיהם המשפטיות. השופטת הדגישה את החשיבות שלא להחריף את הסכסוך בין בני הזוג הגרושים, במיוחד בהתחשב במשמורת המשותפת שלהם על הילדים. ההחלטה התקבלה ללא פרטים מזהים וניתן היה לפרסמה ככזו.