ת"א 3405/01

תקציר

הנתבע שכר דירה בירושלים המיועדת למגורים, אך לטענתו הוסכם כי הדירה תשמש לשהייה זמנית בלבד בשבתות ובחגים. התובעים, בעלי הדירה, טענו כי הנתבע נטש את הדירה, שכן הוא לא התגורר בה משנת 1997 ולא שילם דמי שכירות משנת 1998. הם ביקשו לפנותו, אך הנתבע טען כי ייעודה של הדירה היה ידוע לבעלים המקורי וכי הוא לא נטש אותה, שכן עדיין נעשה בה שימוש מדי פעם. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי גרסת הנאשם אינה מהימנה, וכי הדירה לא שימשה למגורים. נקבע כי השימוש שעשה הנתבע בדירה מהווה נטישה וכי הוא הפר את חובתו לשלם דמי שכירות. יתר על כן, בקשתו לסעד מן היושר נדחתה בשל הפרות שיטתיות והיעדר הצדקה. בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לנתבעת לפנות את הדירה תוך 45 יום ולשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.