עע"מ 3976/13

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על מועד תחילת התמחותו של המערער בלשכת עורכי הדין. המערער, שהחל את התמחותו ביום 1.3.2012, עמד בפני הליך פלילי בגין עבירות של בנייה ללא היתר ואי ציות לצו שיפוטי. הדבר הוביל לכך שוועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין סירבה לאשר את בקשתו להתמחות. בעקבות הסדר טיעון שהביא לביטול הרשעתו, המליצה הוועדה לאשר את בקשתו, שהתקבלה בסופו של דבר בוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החל מיום 12.11.2012 – מועד ביטול ההרשעה. המערער טען כי האישור צריך להיות רטרואקטיבי ליום 1.3.2012, מועד תחילת ההתמחות בפועל. עם זאת, בית המשפט המחוזי ובית הדין לעררים פסקו שניהם לטובת לשכת עורכי הדין, תוך הדגשת חומרת העבירות שבוצעו וסמכותה של לשכת עורכי הדין לסרב לבקשות להתמחות. בתי המשפט מצאו כי החלטות האגודה היו סבירות ומידתיות, וכי טענות המערער, לרבות טענתו בדבר הסתמכות על מצגים לכאורה של ועדת המתמחים, לא היו משכנעות. המערער, שייצג את עצמו, חויב לשלם ללשכת עורכי הדין הוצאות ושכר טרחה בסך 7,500 ₪.