ע"פ 5527/07

תקציר

המערער, עורך דין במקצועו, הורשע בביצוע מעשים מגונים ומעשה סדום במתלונן, שביקש את עזרתו לאחר שנאבק להשיג הלוואה בנקאית לרכישת דירה. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את המערער לפי סעיפים 347(א1) ו-348(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וגזר עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 150,000 ₪ לנפגע והשעיה של חמש שנים מלשכת עורכי הדין. המערער טען כי עונשו של בית המשפט המחוזי חמור מדי, בשל חלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, העיכוב בדיווח המתלונן, הודאתו וחרטתו, עברו הנקי הקודם והנזק שיגרום המאסר לו ולמשפחתו. בית המשפט אמנם הכיר במידה מסוימת בטענות המערער, אך הדגיש את חומרת חריגתו מציפיות הציבור מאיש מקצוע ישר והוגן. המערער ניצל את מצבה הפגיע של המתלוננת באופן מחפיר, ואילץ אותה להיכנע לרצונותיו לאורך תקופה ממושכת. מעשיו הסתכנו בהשחרת שמו הטוב של מקצוע עריכת הדין כולו. באיזון בין זאת לבין העיכוב הבלתי מוסבר בטיפול בתיק – העבירות הסתיימו ב-1997 אך המשפט הסתיים רק ב-2007 – הפחית בית המשפט את עונש המאסר לשישה חודשים תוך שמירה על יתרת הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי. הממונה על העבודות הציבוריות התבקש להעריך את התאמתו של המערער לעונש שהוטל עליו ולקבוע מתקן מתאים.