עת"מ 14364-03-14

תקציר

השופט עו"ד ברוך אזולאי פתח וציין כי חלק מהסעדים המבוקשים התייחסו לשנות הלימודים שקדמו לשנים 2013-2014, שבגינן כבר שילמו העותרים את האגרות המדוברות ולכן לא ביקשו להורות על השבתם. יתר על כן, טענות אלה נחשבו בטרם עת. לפיכך, השופט סירב לפסוק בשאלת חוקיותם של תשלומים אלה, או באפשרות לתבוע את השבתם. לגבי שנת הלימודים 2014, השופט לא מצא סיבה לדחות את העתירה בנימוק של חוסר עמידה בזמנים. הוא הכיר בהתכתבויות של העותרים עם המשיבים מאפריל 2013, אך ציין כי החלטת מנהל המחוז, שהצביעה על אפשרות להנחות, נמסרה רק בנובמבר 2013. מאחר שהעתירה הוגשה במרץ 2014, זמן קצר לאחר שהעותרים קיבלו הודעה על הנחה, היא הגיעה במועד. לגופו של עניין, אישר השופט את חוקיות החלטת הנהלת המחוז במשרד החינוך לאשר תשלומים מסוימים לשנת הלימודים תשע"ד, שהתבססו על טיוטת חוזר מנכ"ל מיוני 2013. חוזר זה התווה הוראות מעבר שעל בתי הספר לפעול לפיהן במהלך שנת הלימודים תשע"ה (2014-2015), ולאפשר להם להמשיך לגבות אגרות שאושרו לשנה הקודמת – בתנאי שהתקיימו תנאים מסוימים. השופט קבע כי הסתמכותה של הנהלת המחוז על חוזר זה הייתה סבירה, ולא חרגה ממתחם הסבירות, במיוחד נוכח מעמדו של בית הספר כבית ספר אזורי ייחודי. כמו כן, קיבלה השופטת את טענת המשיב כי תכנית קרב למעורבות הורים בחינוך נפרדת משעות תל"ן. לפיכך, החלטת מנהל המחוז לאשר שעות לימוד לפי תכנית זו, בנוסף לשעות תל"ן, לא היוותה סטייה מהתנהגות סבירה, והתייחסה להחלטה ארצית החורגת מסמכותו של בית המשפט. עם זאת, השופטת קבעה כי התשלום הנוסף בסך 1,000 שקלים עבור שיעורי מוזיקה אינו ראוי, שכן הוא שולם ישירות לקונסרבטוריון על ידי ההורים, וחלק מהשיעורים התקיימו בשעות הלימודים הרגילות. הטלת אגרה זו עלולה לפגוע בזכות לשוויון בחינוך, שהיא זכות יסוד. לפיכך קבע השופט כי הכללת שיעורי נגינה, מעבר לשעות תל"ן המאושרות ולתכניות הקרב, בשעות הלימוד הרגילות, אינה חוקית. בסופו של דבר, השופט קבע את המצב המשפטי, אך לא הוציא צו אופרטיבי, ולא פסק הוצאות למי מהצדדים.