רע"פ 2795/19

תקציר

בקשת המבקש למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נדחתה בעקבות דחיות קודמות של בית משפט השלום לתעבורה בנוגע לעבירת נהיגה. בתחילה, באוקטובר 2016, נקנס המבקש ב-750 ₪ בגין נהיגה במהירות מופרזת. הוא שילם את הקנס באוקטובר 2018, קרוב לשנתיים לאחר מכן, ולאחר מכן ביקש ארכה לערער על ההרשעה, בטענה שמהימנות מצלמת המהירות לא הוכחה ומהווה עיוות דין. הן בית משפט השלום לתעבורה והן בית המשפט המחוזי דחו את בקשתו, בנימוק של איחור בהגשתו ובתשלום על ידי המבקש כהודאה משתמעת באשמה. בתי המשפט הדגישו את היעדר הנימוקים המשכנעים המצדיקים את השיהוי ואת היעדר העוול המשמעותי המצדיק ערעור. פסק הדין הסופי שב וקבע כי ערעורים שמורים לנסיבות חריגות הכרוכות בסוגיות עקרוניות או בעיוות דין מהותי, שאף אחת מהן אינה חלה על עניינו של המבקש. כתוצאה מכך, נוכח השיהוי הפרוצדורלי והיעדר ראיות חדשות ומשכנעות או סוגיות עקרוניות, בקשת רשות הערעור נדחתה רשמית ב-6 במאי 2019.