רע"א 2599/10

תקציר

לאחר ששקל את הטיעונים והראיות שהוצגו, החליט השופט לדחות את הבקשה. המשיבים טענו כי צירופו של יצחק כמשיב אינו אפשרי ללא אישור בית המשפט לפשיטת רגל, והשופט הסכים כי אין צורך להידרש לסוגיה זו שכן הבקשה לא תיענה. עוד קבע השופט כי עצם נוכחותו של יצחק בדיון קודם אינה מצדיקה את הכללתו בהליך הנוכחי. על פי התקנות הפרוצדורליות, נוכחותו של אדם בדיון אינה הופכת אותו אוטומטית לבעל דין, ובמקרה זה, הופעתו היחידה של יצחק לא הספיקה כדי להקנות לו מעמד של צד רשמי. עוד הסבירה השופטת כי צירוף משיב לתיק מחייב בחינה האם האדם ייפגע במישרין אם לא ייכלל בו והאם פסק הדין יחייב אותו. המבקשים לא סיפקו הצדקה מספקת להכללתו של יצחק כמשיב, מה גם שהליכי פשיטת הרגל הן של יצחק והן של המשיב מס' 1 היו תיקים נפרדים. השופט הדגיש כי פסק הדין הקודם לא נגע לזכויותיו וחובותיו של יצחק, ולכן לא היה צורך לצרפו להליך זה. לבסוף, הגיע השופט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, מבלי לחייב בהוצאות, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.