בג"צ 1388/10

תקציר

העתירה מערערת על פסק דין של בית המשפט הצבאי באיו"ש שהרשיע את העותר בשורה של עבירות, בהן שוד. הטענה העיקרית היא כי בית המשפט הצבאי ניהל באופן פסול שיחה במעמד צד אחד עם הסנגור בנוגע לאפשרות להגיש ראיות הנוגעות לאישומי השוד בהסכמה, דבר שהטעה את הסנגור לחשוב שאם יעשו כן, העותר יזוכה. השיחה התקיימה שמונה חודשים לפני הגשת הראיות בפועל, לאחר מספר דיונים שבהם הציע בית המשפט שוב להגיש את הראיות. בית המשפט הצבאי לערעורים דחה את הערעור בקובעו כי התנהלותו של בית משפט קמא, אף שאינה מיטבית, לא גרמה לעיוות דין. העותר טוען כי השיחה בלשכת השופט יצרה מצג שווא שהביא את הסנגור להאמין כי העותר יזוכה אם יוגשו הראיות. עם זאת, השיחה, כפי שהיא מתוארת בתצהירי הסנגור, אינה תומכת בטענת העותר בדבר "עסקה אפלה". יתר על כן, ההחלטה על הגשת הראיות התקבלה לאחר שיקול דעת וללא כפייה. העתירה חולקת בעיקרה על הערכת הסנגור את הסיכונים והסיכויים, ולפיכך מדובר בטענת ערעור קלאסית שאינה מצדיקה את התערבותו של בג"ץ, מה גם שהחלטת בית המשפט הצבאי לערעורים הייתה סבירה. לפיכך, העתירה, שאינה עומדת אפילו בתנאי הערעור הרגילים, נדחית.