ע 2248/11

תקציר

המשיב, סלאח בלחאווי, הואשם פעמיים, פעם אחת במתן מקלט לרוצחים ופעם אחת בסחר בנשק. בית המשפט בשומרון הרשיע אותו בשני הסעיפים וגזר עליו 10 שנות מאסר. ההגנה ערערה על פסק הדין, והתיק הוחזר לערכאה הראשונה לדיון חוזר. בעקבות הדיון החוזר הורשע המשיב במספר לא ידוע של סחר בנשק ונידון לקרוב לארבע שנות מאסר. הן התביעה והן ההגנה ערערו על החלטה זו. התביעה טענה כי קביעותיה העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר באשר למצב העבודה של כלי הנשק ומודעותו של המשיב למספר כלי הנשק אינן הגיוניות והעונש שהוטל על המשיב היה קל מדי. ההגנה טענה בעיקר כי היה מקום לזכות את המשיב בשל חוסר אמינותו של העד המרכזי וכשלי חקירה. ערכאת הערעור קבעה כי ממצאי המהימנות של הערכאה הנמוכה יותר סבירים ודבריו של ברנסי, שקשרו את המשיב לעסקת הנשק, נתמכו בראיות אחרות, לרבות רישומי טלפון ועדותו של עד נוסף. עוד מצא בית המשפט כי מחדלי החקירה לא פגעו ביכולתו של המשיב לנהל את הגנתו. לפיכך, ערעור ההגנה על פסק הדין נדחה. באשר לערעור התביעה, קבע בית המשפט כי המשיב, כיוזם עסקת הנשק, היה חייב להיות מודע למספר כלי הנשק המעורבים בעסקה. עוד קבע בית המשפט כי שלמות כלי הנשק אינה רלוונטית במקרה זה, שכן בכתב האישום לא הוזכר נשק פונקציונלי, וממילא התכוון המשיב לרכוש נשק פונקציונלי. עוד קבע בית המשפט כי חלקו של המשיב בעבירה חמור מזה של שותפיו, ונסיבות העבירה של מתן מקלט מצדיקות ענישה משמעותית. השיקולים שהזכירה הערכאה הנמוכה לטובת המשיב, לרבות השיהוי בהגשת כתב האישום וסיכויי שיקומו, לא הספיקו כדי להצדיק הפחתה משמעותית בעונשו. לפיכך, גזר בית המשפט על המשיב שמונה שנות מאסר, בקיזוז ימי מעצרו.