רע"א 56721-08-23

תקציר

להלן סיכום מקיף של פסק הדין: פסק הדין מתייחס לתביעת שיפוי שהגישה כלל נגד הנתבעים, בגין תשלומים ששולמו לחנות מבוטחת בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהצפה בביוב. המבקשים הם הנתבעים, אשר שלחו הודעת צד ג' למשיב מס' 2. המחלוקת העיקרית נסובה סביב פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. בית משפט קמא הורה על הגשת תצהירים ומינה שני מומחים, אחד כל אחד להערכת אחריות ונזק. המהנדס צבי רון מונה לקביעת החבות, והשמאי דורון עד להערכת הנזק. כלל ביקשה לפסול את חוות דעתו של המהנדס רון, בטענה כי לא מדובר במינוי בהסכמה וכי המומחה עיין רק בחוות הדעת של כלל השמאי, תוך התעלמות מחוות הדעת של הנתבעים. הנתבעים והמשיב מס' 2 התנגדו לפסילה, אך בית משפט קמא הסכים עם כלל ופסל את חוות הדעת בשל הימנעותו של המומחה מלהתחשב בהערכת הנתבעים. עוד ציין בית המשפט כי התנהלות המומחה והטענות בדבר התנהלות בא כוח התובע אינן מיותרות לדיון. הנתבעים ערערו על החלטה זו, אך הערעור נדחה. הדחייה התבססה על ההבנה כי הימנעותו של המומחה מלהתחשב בהערכת הנתבעים יורדת לשורשו של עניין, והופכת אותה להחלטה פרוצדורלית שמוטב להותירה לשיקול דעתו של בית משפט קמא. ערכאת הערעור הדגישה כי מומחים שמונו על ידי בית המשפט הם כלי עזר לבית המשפט וחוות דעתם אינה מוחלטת, כאשר ההחלטה הסופית נתונה בידי השופט. במקרה זה, בית המשפט סבר כי לא ניתן להסתמך על חוות דעת המומחה ולכן פסל אותה, מבלי למנות מחליף. ערכאת הערעור הסכימה עם דרך פעולה זו, וסירבה להתערב במה שהוגדר כנסיבה חריגה, ועל כן נדחתה בקשת רשות הערעור. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והערבות של הנתבעים תוחזר לו.