ת"א 733/03

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת על תביעה ותביעה שכנגד בנוגע לחלקת קרקע במושב כפר יהושע. התובע, נכדם של המתיישבים המקוריים בקרקע, יעקב ונסיה בן יעקב, טען כי קיבלו מהמושב בשנות ה-30 זכויות בחלקת אדמה בת 5 דונם, וכי זכויות אלה הועברו אליו. הוא ביקש מבית המשפט להכריז עליו כחוכר בקרקע ולזכות אותו בחלקת בנייה נוספת בתוך המושב. בתוך כך, הגיש המושב תביעה שכנגד, בה ביקש מבית המשפט לפנות את התובע ושותפו מהשטחים שמחוץ לגבולות החלקה המקורית, ולפנות את כל המבנים בתוך שטחים אלה. בית המשפט מצא כי לסבה וסבתה של התובעת אכן ניתנה רשות להשתמש בקרקע על ידי המושב, אך זכות זו הייתה אישית וניתנת לביטול. ההיתר ניתן למגרש 192, ששטחו 3,320 דונם בלבד, ולא השתרע על השטחים הנוספים להם תבעה התובעת. עוד קבע בית המשפט כי זכויות השימוש פקעו עם פטירת בן יעקב, ולא הועברו לתובע כדין. עם זאת, מאחר שהמושב לא התנגד לכך שהתובע יחזיק בקרקע במשך שנים, נראה כי הוא העניק לו במשתמע רשות להשתמש בה. לפיכך, לא ניתן היה לפנות את התובעת מהקרקע מבלי להסדיר תחילה את סוגיית הפיצויים. באשר לתביעה שכנגד, קיבל אותה בית המשפט בחלקה. התובע ושותפו נצטוו להוציא את רכושם מהשטחים שמעבר למגרש 192 ולהחזירם למצבם הקודם. בקשת המושב לפנות את התובע מחלק מגרש 192 נדחתה. נמצא כי לתובע רישיון להשתמש בחלקה זו, ועל המושב לפעול בהתאם להליכים המשפטיים המתאימים לרכישת הקרקע. לבסוף, בית המשפט הורה לתובעת לשאת בהוצאות שני הנתבעים, בנפרד, בסך של 10,000 ₪ כל אחד, כולל מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית.