עת"מ 34291-03-13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה המערערת על ההחלטה לדחות בקשה של אזרח זר לקבלת אזרחות ישראלית במסגרת הליך מיוחד המיועד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים. העותרת, שנישאה לאזרח ישראלי, ביקשה להסדיר את מעמדה בישראל לאחר סיום הנישואין בשל אלימות לכאורה מצד בן זוגה. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בדחיית בקשתה. על פי פסק הדין, העותרת לא עמדה בתנאי הסף לזכאות לפי ההליך המיוחד, שכן נישואיה נמשכו שנה וארבעה חודשים בלבד מתחילת ההליך המדורג. בנוסף, ציין בית המשפט כי העותרת לא הצליחה להוכיח זיקה משכנעת לישראל, במיוחד בהשוואה לקשריה עם ארץ מוצאה. גם טענת העותרת כי סבלה מסוכרת ונזקקה לטיפול רפואי מורכב בישראל לא הוכחה. אשר על כן, העתירה נדחתה, תוך שהיא מאשרת את ההחלטה לשלול אזרחות ומחייבת את העותרים לעזוב את ישראל בהתאם להנחיות. פסק הדין הדגיש את הצורך בראיות משמעותיות ובהצדקה במקרים כאלה, ועניין ההוצאות בוטל לאור הנסיבות.