ע"א 728/79

תקציר

בסכסוך משפטי שבו היה מעורב עבד אל-חפיז זייד, התמקד הערעור בליקויים המקוריים בכתב התביעה של זייד נגד אגודה שיתופית, כרור, הקשורים לפגיעה בעבודה משנת 1972. תביעתו של זייד, שהוגשה בתחילה בסמוך למועד האחרון להתיישנות, נעדרה פרטים מרכזיים על רשלנות המעביד, מחדל שיוחס לרשלנות עורך דינו. כאשר הוצע תיקון מאוחר יותר, נמתחה עליו ביקורת על היעדר תצהיר ועל ניסיון להגיש תביעה לאחר תום תקופת ההתיישנות, מה שעלול לפגוע בנתבע על ידי החייאת תביעה מיושנת. בית המשפט המחוזי בחיפה אישר תחילה את התיקון, בקובעו כי תביעתו המקורית של זייד משתמעת מעילת רשלנות במקום העבודה, אותה ניתן לברר גם לאחר חליפת התיקון. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על כך, והדגיש כי התביעה המקורית לא הצליחה לבסס עילת תביעה ראויה ללא טענות מפורשות לרשלנות. היעדרו של תצהיר המאמת את נחיצותם של תיקונים החליש עוד יותר את הבקשה. בסופו של דבר, פסק הדין העדיף לדחות את הערעור לתיקון, להחזיר את החלטת בית משפט השלום ולפסוק הוצאות לנתבע, תוך שימת דגש על הקפדה על כללים פרוצדורליים והגנה מפני הארכות לא צודקות של תביעות מיושנות.