תמ"ש 55773-03-24

תקציר

זהו הסיכום של תיק דיני המשפחה הפדרלי האוסטרלי 7224/18. בית המשפט קבע כי יש לדחות את דין הבקשה בעניין א' ו-פ' משום שהקטינים לא שהו פיזית באוסטרליה, וישראל אינה חתומה על האמנה הרלוונטית. עוד קבע בית המשפט כי מקום מגוריהם של הקטינים היה באוסטרליה עד לעליית האם לישראל, וכי סמכות השיפוט שלו חלה על א.ל., שהיה בן 13, בשל גילו וחוסר רצונו לעבור לישראל. פסק הדין התווה את מהלך ההליך, לרבות מינוי מומחה ועורך דין עצמאי עבור א.ל. בית המשפט קבע כי מעברה של האם לישראל עם שניים מהקטינים שלה היה חוקי, על בסיס הסכם הגירושין, וכי מקום מגוריהם הרגיל של שני הקטינים, א' ו-פ', היה בישראל. התובע (ככל הנראה האב) לא פעל לשינוי ההסכם, למרות שהיה מודע לו, והפר את ההסכם בכך ששמר על א.ל. פסק הדין דן גם בהליכים המשפטיים על פי אמנת האג, שמטרתה להתמודד עם חטיפת ילדים ולקבוע את הפורום הממלכתי הדן בזכויות הורים. בית המשפט קבע כי יש להורות על החזרת ילד למקום מגוריו הרגיל לאלתר, וכי האם לא הוציאה את הילדים שלא כדין, שכן הסכם הגירושין העניק לה זכות לעלות עמם לישראל. השופטת פירטה את הפרמטרים לקביעת מקום מגוריו הרגיל של קטין והסבירה כי הבדיקה צריכה להיות רחבה ולכלול את כוונות ההורים כחלק מהתמונה העובדתית. על יסוד זה הגיע השופט למסקנה כי מקום מגוריהם הרגיל של א' ו-ו' היה ישראל, וכי יש לדחות את התביעה להשבתם, לפי חוק אמנת האג. באשר לא.ל., קיוותה השופטת כי התובע יאפשר לו להצטרף לאמו ולאחיו בישראל, וכי ההליכים האוסטרליים בעניינו יסתיימו בקרוב. השופטת מתחה ביקורת על התובע על כך שפעל בחוסר תום לב ולא שם בראש סדר העדיפויות את טובת ילדיו. לבסוף, השופט הורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪ והתיר לצדדים להודיע על עמדתם האם להמשיך לדון בתביעה הנוספת (21280-04-24) בתוך 30 יום. אם לא תוגש הודעה, התביעה תימחק. ניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.