עמ"ש 60567-12-21

תקציר

פסק דינה של השופטת ניצן סילמן תומך במידה רבה בהחלטת בית משפט קמא בסוגיות של מזונות, הוצאות חניה והחזר משכנתא. רמת המחיה וההוצאות של שני הצדדים נלקחו בחשבון על ידי בית משפט קמא, וסכום המזונות נמצא סביר, במיוחד בהתחשב ברמת החיים הגבוהה ובצרכי הקטינים המעורבים. קביעתו של בית משפט קמא בעניין עלויות החניה, שהייתה כרוכה במעשה השבחה מובהק, אושרה אף היא, כאשר המשיב זכאי למחצית משווי ההשבחה. השופט הסכים עם נימוקיו של בית משפט קמא בסוגיית פירעון המשכנתא, סירב להורות על השבת תשלומי יתר, ותחת זאת ניכה סכומים אלה מתשלומי מזונות עתידיים. עם זאת, פסק הדין שונה בשתי נקודות מהחלטת בית משפט קמא. ראשית, התביעה לדמי שימוש. בית המשפט קבע כי על המשיב לשלם למערערת דמי שימוש עבור התקופה שמיום הגירושין ועד לפינוי בפועל של המערערת מהדירה. אי התאמתו של בית משפט קמא בהצדקת אישום זה ותוצאתו הסופית נחשבה כשגויה. שנית, החיוב בגין הוצאות חריגות הופחת בחצי לעתיד, לאחר עיכוב ניכר של כשבעה חודשים בתשלומי המזונות. ככלל, הסכימו השופטים עם ממצאיו של בית משפט קמא, ולא מצאו עילה להתערב ברוב החלטותיהם, ולפיכך לא ניתן צו להוצאות, והביטחון שהופקד היה אמור להיות מוחזר לבא כוח המערער. פסק הדין הותר לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.