ת"א 55623-02-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לסילוק על הסף של תביעה נגד מבקש, רואה חשבון מבקר, בהתבסס על הוראות חוק ניירות ערך. על פי ההחלטה, התביעה נגד המבקשת, המבוססת על סעיפים 31, 32 ו-38ג לחוק ניירות ערך, התיישנה מחמת התיישנות ועל כן היא נדחית. עם זאת, חלקי התביעה הנוגעים לעילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין יישארו בתוקפם. בית המשפט קבע, כי אין מניעה לשונית או משפטית להחיל את פקודת הנזיקין על מערכת עובדות המהווה פרסום פרט מטעה, כפי שנטען על ידי המבקש. טענות המבקשת כי תכליתן של הוראות חוק ניירות ערך היא לספק ודאות ויציבות בשוק ההון, וכי תקופת ההתיישנות המקוצרת מאזנת בין האינטרסים של משקיעים שנפגעו בפרט מטעה לבין אלה של משקיעים אחרים בחברה, אינן מצדיקות קיצור תקופת ההתיישנות ביחס לעילות לפי פקודת הנזיקין. בית המשפט הדגיש כי המבקש לא הגיש כתב הגנה, ועל כן העובדות כאמור בכתב התביעה נחשבות נכונות לצורך הכרעה בבקשה. הואיל ונכתב בכתב התביעה כי למבקש הייתה זכות תביעה ביום 28.2.2013 - מועד פירעון האג"ח - והתביעה הוגשה בתוך התקופה הסטטוטורית, הרי שהתביעה לפי פקודת הנזיקין אינה חסומה על פי חוק. לבסוף, קבע בית המשפט כי הטענות בדבר היעדר עילה ויריבות חסרות שחר והורה למבקשת לשלם למשיב הוצאות בסך 9,800 ₪.