עת"מ 52449-09-14

תקציר

העותר, שאינו אזרח ישראלי, הגיש בקשה למעמד של חיים משותפים עם מר איסו, אזרח ישראלי. לאחר שהקשר ביניהם הסתיים, עמד העותר בפני גירוש. עם זאת, ישנם נהלים שיכולים לסייע לה להישאר בארץ, ובהם "נוהל אלימות" לבני זוג של ישראלים שחווים אלימות, והוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. אולם, בקשתה של העותרת אינה עומדת בדרישות הליך האלימות, שכן היא לא שהתה בארץ מספיק זמן עם אשרה תקפה. למרות שהעותרת לא הייתה נשואה למר איסו, בקשתה ממילא לא הייתה עומדת בדרישות. השופט גם לא מצא סיבות הומניטריות מיוחדות לשלוח את עניינה של העותרת לבדיקת הוועדה, למרות מצבה הרפואי ושהותה הממושכת בישראל. מאחר שלמשיב שיקול דעת רחב בעניינים אלה, דחה השופט את העתירה והורה לעותר לעזוב את ישראל עד ליום 15.2.2015. החלטה זו התקבלה בהתחשב בשהותה ארוכת הטווח של העותרת בישראל ללא אשרה תקפה, ובהיעדר ראיות לכך שחזרתה לארץ מוצאה תהווה סכנה עבורה או תשפיע לרעה על מצבה הרפואי.