ת"צ 27935-07-24
החלטה מחוזי לוד
תקציר
בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, המתמקד בעיקר בעקרונות משפטיים וחידושים, ומתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: בקשה לסילוק על הסף של תובענה ייצוגית - ת"צ 27935-07-24 שיפרון נ' מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ ואח'** **פתח דבר** פסק דין זה עוסק בבקשה לסילוק על הסף של בקשת אישור לתובענה ייצוגית, שהוגשה על ידי משיבה 2 (יצרנית הרכב) נגד התובע הייצוגי (המבקש). עניינה של התובענה הוא טענה לפיה סיווג שגוי של רכבי סוזוקי כ"היברידיים" הוביל לביטול הפחתת שווי שימוש ברכבים אלה לצורכי מס הכנסה, ובכך נגרם נזק למבקש ולחברי הקבוצה. **המסגרת המשפטית והעקרונות המרכזיים** 1. **מעמד בקשת האישור כהליך מקדמי:** בית המשפט מדגיש (פסקה 24) כי בקשת אישור לתובענה ייצוגית היא הליך מקדמי בפני עצמו. על כן, הכלל הוא שאין לפצל את הדיון בבקשת האישור לתתי-הליכים, כגון בקשה נפרדת לסילוק על הסף. פיצול כזה עלול לגרום לסרבול מיותר, לבזבוז זמן שיפוטי וזמנם של הצדדים, ולהשהיית ההליך במקום לזרזו. הדברים נסמכים על הלכת רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' עובדיה קדמי. 2. **חריגים לכלל - מקרים קיצוניים:** בית המשפט מבהיר כי קיימים חריגים לכלל זה, והם מקרים "חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום" (פסקה 25, ציטוט מעניין קוסט). דוגמאות לחריגים אלו כוללות הגשת בקשה על ידי גורם שאינו מוסמך, או כאשר ברור על פני הדברים כי אין עילת תביעה, או שהתובענה אינה מסוג העניינים המנויים בתוספת השנייה לחוק. 3. **פרשנות "עוסק" ו"לקוח" במסגרת תובענות ייצוגיות צרכניות:** המחלוקת בנוגע ליריבות בין משיבה 2 (היצרנית) לבין המבקש (הצרכן) נוגעת לפרשנות פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, העוסק בתביעה נגד "עוסק" בקשר לעניין שבינו לבין "לקוח". בית המשפט מפנה לפסיקה רלוונטית (פסקה 30, עניין Yahoo, עניין לוי, עניין רוטשילד) המצביעה על כך שפרשנות מונחים אלו, ובפרט "לקוח", מעוררת שאלות משמעותיות. יש להעניק פרשנות מרחיבה ליחסי "עוסק-לקוח", שיכולים להתקיים גם ללא עסקה ישירה, כל עוד מדובר באספקת שירות צרכני. 4. **שרשרת אספקה ויריבות:** טענת משיבה 2 להיעדר יריבות בשל ריבוי החוליות בשרשרת האספקה (יצרנית, יבואנית, חברת ליסינג, מעסיק) נדחתה כטענה מקדמית. בית המשפט, בהסתמך על פסיקה (פסקה 31, עניין ארנברג, עניין ציגלר), קובע כי עצם קיומם של גופים נוספים בשרשרת האספקה אינו שולל בהכרח קיום יחסי "עוסק-לקוח" בין המשיבות לצרכן. סוגיה זו, כמו גם שאלת הקשר והאחריות בשרשרת אספקה, דורשות בירור עובדתי ומשפטי מעמיק במסגרת בקשת האישור. 5. **בירור עובדתי לעומת סילוק על הסף:** בית המשפט מדגיש כי בקשה לסילוק על הסף מיועדת למקרים שבהם ניתן להכריע על בסיס החומר שבפניי, מבלי להידרש לבירור עובדתי. כאשר הבקשה מעלה שאלות עובדתיות שנויות במחלוקת, או שאלות משפטיות מורכבות הדורשות בירור, יש לדחות את בקשת הסילוק ולהפנות את הצדדים לדיון בבקשת האישור לגופה. במקרה זה, טענות כמו היעדר הצגת מצג על ידי משיבה 2, או היכרותה עם דיני המס בישראל, הן טענות עובדתיות הדורשות בירור (פסקה 28, 32). **חידושים ודגשים** * **אי-הפרדה של הדיון בבקשת האישור:** הדגש על כך שדיון בבקשת אישור הוא הליך מקדמי בפני עצמו, וכי פיצולו אינו רצוי, מהווה חיזוק לעקרון יעילות הדיון התובעני הייצוגי. בית המשפט נמנע מלפצל את הדיון, על אף בקשתה המפורשת של משיבה 2, והדגיש את הצורך בגישה הוליסטית לבחינת התובענה. * **הגנה על ציפיות הצרכנים בשרשרת אספקה מורכבת:** דחיית טענת היעדר היריבות מצד משיבה 2, על אף היותה יצרנית רחוקה בשרשרת האספקה, מעידה על נכונות בית המשפט להרחיב את מעגל הנתבעים הפוטנציאליים בתובענות ייצוגיות צרכניות, כאשר ניתן להצביע על מעורבות כלשהי ביצירת הנזק הנטען. הדבר נועד להבטיח כי צרכנים יוכלו לממש את זכויותיהם גם מול גורמים הממוקמים גבוה בשרשרת האספקה. * **התמודדות עם מורכבות משפטית ועובדתית:** בית המשפט מפגין זהירות רבה בבחינת בקשות לסילוק על הסף, במיוחד כאשר הן מעלות סוגיות משפטיות ועובדתיות מורכבות. הדבר בא לידי ביטוי בכך שטענות מהותיות, גם אם נראות משכנעות לכאורה, אם אינן ברורות "על פני הדברים", יופנו לדיון במסגרת בקשת האישור. **סיכום** בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בהתבסס על עקרונות סדר דין ודיני תובענות ייצוגיות, דחה את בקשתה של משיבה 2 לסילוק על הסף של בקשת אישור תובענה ייצוגית. ההחלטה משקפת גישה שמרנית וזהירה, המעדיפה בירור מקיף של טענות מהותיות, עובדתיות ומשפטיות, במסגרת בקשת האישור עצמה, ולא במסגרת הליך מקדמי נפרד של סילוק על הסף, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים וברורים של "אין בבקשה ולא כלום". הדגש הושם על האינטרס של יעילות הדיון, מניעת סרבול, והבטחת זכויותיהם של חברי הקבוצה.
חקיקה מקושרת
ת"צ 27935-07-24 אלי שיפרון נ. מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ, מחוזי (15.10.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.