ע"א 2590/90

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון עוסק במקרה של חוזה למכירת דירה, שבו התעוררו סיבוכים משפטיים ופרוצדורליים עקב הערות אזהרה שנרשמו על הנכס. אחיה של המערערת התקשר תחילה בחוזה עם המוכרת, המיוצגת על ידי אחיה, לרכישת הדירה, בתיווכו של המשיב, עו"ד במקצועו. עם זאת, התבקש הסכם מאוחר יותר, בו רושמת המערערת כרוכשת יחידה תוך זיכוי בגין תשלומים קודמים. למרות התשלום, העברת הדירה לא התקדמה בשל הערות אזהרה לטובת צד אחר, שהונחו לפני ההסכם הראשון. המערערת זכתה בתביעה נגד המוכר אך בשל חוסר אמצעים של המוכר, קיבלה פיצוי מינימלי בלבד באמצעות הסדרי הוצאה לפועל. כתוצאה מכך, היא תבעה פיצויים נגד המשיב בגין רשלנות מקצועית בכך שלא דאגה לזכויותיה והתריעה בפניה על הערות ההתראה. בית המשפט המחוזי פסק באופן חלקי לטובתה, ופסק פיצוי נמוך בשל ידיעתה על הערות האזהרה, ובכך יצר השתק כנגד תביעתה. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, תוך שהוא מדגיש כי המערערת התקשרה ביודעין בעסקה מסוכנת, תוך שהוא דוחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, ושומר על הפיצוי הנמוך שנפסק כדי לשקף את ההשפעה המינימלית של רשלנות המשיב על נסיבות המערער. ההחלטה הדגישה את חשיבות התנהלות שני הצדדים בהובלת המצב שנוצר ואת הנזק המוגבל המיוחס במישרין למעשיו של המשיב.