סע"ש 59426-11-15

תקציר

התובעת, אישה כבת 57, הגישה תביעה נגד מעסיקה לשעבר לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין מחמת גילה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. היא גם תבעה תשלומים נוספים עבור קרן פנסיה, בהתייחסה להסכם קיבוצי. בית הדין פסק לטובת התובעת, וקבע כי ההחלטה לפטר אותה נגועה באפליה מחמת גיל, שכן שכרה הגבוה נבע משנות שירותה הרבות, ולכן תואם באופן הדוק לגילה. הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי הפיטורים נבעו מטעמים כלכליים בלבד, מה גם שלא שקלו חלופות כגון הפחתת שכרה של התובעת או העברתה לתפקיד אחר. לתובע נפסקו 119,000 ש"ח פיצויים ממוניים, 50,000 ש"ח בגין נזקים לא ממוניים ו-40,000 ש"ח בגין הליך שימוע לקוי. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית להפרש פיצויי פיטורים בסך 105,350 ש"ח. עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעת בנוגע להסכם הקיבוצי, וציינה כי הוא אינו חל על הנתבעת. כמו כן, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. כל הסכומים היו אמורים לשאת ריבית כנדרש בחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.