רע"א 70222-12-20

תקציר

המבקשים ביקשו לדחות את החלטתו של בית משפט קמא, אשר אישר הסכם פשרה בין המבקשים לבין המשיב בנוגע לסכסוך על הריסת מרפסות. המבקשים טענו כי הסכמתם להחלטה ניתנה שלא מרצון, בשל מצג שווא, טעות וחוסר שיקול דעת מצד בא כוחם. עם זאת, בית המשפט קבע כי המבקשים לא הלכו בדרך הפרוצדורלית הנכונה, אשר לבדה מהווה עילה לדחיית תביעתם. היה עליהם להגיש תביעת ביטול נפרדת, ולא בקשה לביטול ההחלטה בהליך המקורי. כמו כן, הבקשה הוגשה מחוץ למגבלת 30 הימים וללא תצהירים תומכים מבאי כוחם לשעבר של המבקשים. לגופו של עניין, בית המשפט לא מצא ראיות למצג שווא או אי הבנה, וטענות המבקשים הופרכו על ידי העובדות. ההחלטה להרוס את המרפסת עלתה בקנה אחד גם עם פסק דין קודם שניתן נגד המבקשים. הסכמת המבקשים ניתנה ביודעין ומרצון, ולא היו נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול ההחלטה. בקשת רשות הערעור נדחתה, ובקשותיהם לעיכוב ביצוע התייתרו.