ע"א 239/65

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנושא דיני הירושה. המקרה עסק באלמנה שנפטרה ללא צוואה והותירה אחריה מספר יורשים. המערערת, אחת היורשות, עתרה לבית המשפט המחוזי בבקשה לרשום את חלקה של האלמנה בנכסים מסוימים השייכים לעיזבון בעלה המנוח על שם המערער, על סמך ייפוי כוח נוטריוני שהעניקה לה האלמנה. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המתנה פסולה משום שלא הושלמה על ידי נטילה, כנדרש על פי הדין המוסלמי. יתר על כן, לאלמנה הייתה זכות לקבל את חלקה בשארית העיזבון רק עם סיום המינהל, כלומר לא הייתה לה זכות להעניק במתנה נכסים ספציפיים. לדברי השופטים, המתנה נעדרת תוקף משפטי, ופיצול העיזבון יגרום לכאוס בניהולה. בנוסף, בית המשפט הסתמך על פסיקה ישראלית קודמת ופסקי דין אנגליים לתמיכה בהחלטה זו. השופט הלוי, שנתן את פסק הדין, הדגיש כי אין להחיל את דיני היושר האנגליים כתוספת לדיני המתנה במקרה זה. הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים.