בע"מ 189-09-24

תקציר

פסק הדין המדובר מתמקד בבקשת הורים לדחות חיסון טטנוס בהוראת בית המשפט לתינוקם בן 10 החודשים, שסבל מפגיעה במצח. ההורים, המבקשים במקרה זה, טענו נגד מתן החיסון, אך ההליכים בבית המשפט נועדו לחייב אותם לחסן את הילד. התיק התקדם במספר ערכאות, כולל החלטת בית המשפט לענייני משפחה ולאחר מכן ערעור לבית משפט מחוזי, שהסתיים בפסיקה סופית לטובת החיסון. פסק הדין התבסס על סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המסמיך את בית המשפט להתערב בהחלטות רפואיות הנוגעות לקטינים ולהבטיח את שלומם. במקרה זה, בתי המשפט קבעו כי הנסיבות הספציפיות מצדיקות התערבות, בהתחשב בפציעתו של הילד ובסיכונים הפוטנציאליים להידבקות בטטנוס. פסק הדין הדגיש את אחריותה של המדינה להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי הטיפול הרפואי היה הכרחי, דבר שעשתה בהצלחה באמצעות חוות דעת רפואית אמינה. יש לציין כי ההורים לא הציגו כל ראיה רפואית סותרת. ההתמקדות של ההחלטה בנסיבות הפרטניות מבדילה אותה ממנדט חיסונים כללי, אלא מתייחסת למצבו הספציפי של הילד. השופט אלכס שטיין, יחד עם השופטים יוסף אלרון ורות רונן, דחה את בקשת רשות הערעור, אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר וקבע מועד חדש למתן החיסון. השופט שטיין גם המליץ לוותר על ההוצאות המשפטיות שגבה בית המשפט המחוזי מההורים מההורים, תוך הכרה בזכות הבחירה ההורית ובחפותם ממניעיהם.