ת"א 25511-01-11

תקציר

מדינת ישראל ביקשה מהתובעים, תושבי רצועת עזה, להפקיד ערבות לתשלום הוצאות המדינה במידה ותביעתם תידחה. הבקשה התבססה על תקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה, במיוחד כאשר התובעים הם תושבי חוץ חסרי נכסים בישראל. לצד ההכרה בזכות החוקתית לגישה לערכאות, ציין השופט כי סיכויי ההצלחה של תביעת התובעים – נזקים שנגרמו כתוצאה מפעולת צה"ל בעזה – קלושים בשל מגבלות משפטיות על אחריות המדינה למעשי מלחמה. התובעים לא הביאו ראיות לחוסר יכולתם לשלם, או לכך שהטלת הערבות תחסום את גישתם לצדק, ומעמדם כ"נתיני אויב" החליש עוד יותר את מעמדם. איזון הנוחות הוביל את השופט לפסוק לטובת המדינה. התובעים חויבו להעמיד ערבות בסך 80,000 ₪ - במזומן או בערבות בנקאית צמודה ובלתי מוגבלת - עד ליום 1.3.12, או לעמוד בפני דחיית תביעתם. בנוסף, היה על התובעים לשלם למדינה שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪, עם אפשרות לנכות סכום זה מהפיקדון.