ע"א 2476/21

תקציר

עניינו של בית המשפט בבקשה לפטור את המערער מהפקדת ערובה בערעור על החלטת פסילה בעניינו של שופט, השופט א' גביזון. הניתוח המשפטי נשען על מספר עקרונות ליבה וחידושים הקשורים לפטור מערבות, חוסר יכולת כלכלית וגופו של ערעור. עקרונות משפטיים: 1. **ערבות ואי כושר כלכלי** בית המשפט מכיר בכך שמבחינה משפטית, אי כושר כלכלי לבדו אינו מספיק כדי להצדיק פטור מדרישת ערבות (מצטט את ע"א 9218/08 רוזנשטרוך נ' פראלמוטר). עיקרון זה מדגיש כי על בתי המשפט לאזן בין יכולתו של המערער להפקיד ערבות לבין היתרונות והסיכויים של הערעור, ולהבטיח שהצדק ייעשה ללא מחסומים פרוצדורליים מוגזמים. 2. **הערכת הערעור** האפשרות לפטור את המערער מערובה מותנית לא רק במצוקה כלכלית אלא גם בסיכויי ההצלחה בערעור. בית המשפט מדגיש כי על המערערת מוטל הנטל להוכיח הסתברות סבירה להצלחה כדי להצדיק פטור כזה (ראו ע"א 9218/08 רוזנשטרוך). כאן, בית המשפט מביע ספקות לגבי כדאיות הערעור, במיוחד לאור ההתפתחות הפרוצדורלית שבה ההליך המקורי נדחה, והתביעה הנוכחית נוגעת לתביעת פסילה. 3. **קשר בין המצב הפיננסי לסיכויי הערעור** בית המשפט מדגיש כי מצבה הכלכלי של המערערת, למרות שמניחים לצורך הבקשה, אינו קשור באופן מכריע לגופו של ערעור. הוא מתייחס לשכירת יועץ משפטי לאחרונה ולהכנסות שכר הדירה השנויות במחלוקת כגורמים שאינם משפיעים בהכרח על סיכויי ההצלחה, במיוחד בהקשר של ההליך הנדחה. חידושים משפטיים: 1. **פטור בערבות מותנית על בסיס כשרון ויכולת** גישת בית המשפט מדגימה פרספקטיבה מתפתחת לגבי פטורים בערבות, ומשלבת הן את היכולת הכלכלית והן את תקינות הערעור בהערכה מגובשת. זה משקף פעולת איזון חדשנית וספציפית למקרה, העולה בקנה אחד עם המגמה המשפטית הרחבה יותר למנוע ניצול לרעה של פטורים פרוצדורליים בעניינים שבהם סיכויי ההצלחה אינם ודאיים. 2. **יכולת הסתגלות פרוצדורלית בהליכי פסילה וערעור** ההחלטה לקשור את סיכויי הערעור להיסטוריה הפרוצדורלית – ובמיוחד לדחיית ההליך הראשוני – ממחישה חידוש משפטי גמיש. הוא תומך בהערכה פרגמטית, שבה תוצאות פרוצדורליות מודיעות על סיכויי ההצלחה ובכך משפיעות על החלטות הערבות. לסיכום, החלטת בית המשפט לקבוע ערבות של 2,500 ש"ח, עם מועד מוגדר להפקדה, מחייבת את העיקרון לפיו שיקולים פרוצדורליים וכלכליים שזורים זה בזה, אך כשרון זה נותר גורם מכריע. הניתוח המדוקדק של בית המשפט מדגים את השילוב של עקרונות משפטיים מבוססים עם הערכה ניואנסית וספציפית למקרה, ומקדם את הפסיקה בנושא פטור בערבות בהקשרים מורכבים של ערעורים.