ת"א 38905-08-24

תקציר

המחלוקת היא על גבולות מגרש שמכר הנתבע לתובעים. התובעים מבקשים מבית המשפט להצהיר כי הגבולות המוזכרים בהסכם המכר, הכוללים חומת בטון וגדר רשת, הם גבולותיו בפועל של המגרש הנמכר. הנתבעת טוענת כי שרטוט ההסכם אינו מדויק והגבול האמיתי רחוק יותר, ובכך מעניק לתובעים מטרים רבועים נוספים של קרקע. השופט מצדד בנאשם, ומגיע למסקנה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית בתיק. במקום זאת, בית משפט השלום הוא הפורום המתאים על פי חוק בתי המשפט, שכן המקרה נסוב סביב השימוש והחזקה בקרקע, ולא סביב בעלות או רישום זכויות קניין. השופט מורה להעביר את התיק לבית משפט השלום בחיפה ושני הצדדים נענשים ב-1,500 שקל כל אחד על בזבוז זמנו של בית המשפט. החלטה זו מתקבלת על סמך המידע העדכני והסעד הספציפי המבוקש בתביעה, שאינו כרוך בהעברת בעלות או רישום החלקה.