ת"צ 8318-11-16

תקציר

פסק דין זה דן בדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי. הבקשה הוגשה בטענה כי המוסד ניכה שלא כדין מדמי אבטלה תשלומים בגין אובדן כושר עבודה או נכות. המשיב, המוסד לביטוח לאומי, ביקש לדחות את הבקשה על הסף, בטענה כי היא אינה מצויה בסמכותו של בית הדין, אלא בסמכותו של בית הדין לעבודה, שכן מדובר בניכוי כספים מכוח חוק הביטוח הלאומי. זאת ועוד, המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה משום שאין לבית המשפט סמכות לדון בתובענות ייצוגיות נגד המכון, הכפופות לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. השופט הסכים עם שתי טענות המשיב. ראשית, הם קבעו כי לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות המבקש, בכל הנוגע לשלילת דמי אבטלה, הנופלת מכוח חוק הביטוח הלאומי. שנית, השופט קבע כי הבקשה לאישור אינה מקיימת את דרישות פריט 11 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, במסגרתו הוגשה, שכן היא אינה נוגעת להשבת סכומים שנגבו שלא כדין. במקום זאת, הבקשה נוגעת לתשלום חסר של הטבות. לפיכך, דחתה השופטת את הבקשה לדחייה על הסף.