ע"ע 51761-06-23

תקציר

בית המשפט ניתח את הערעור בדבר חוקיותה של החלטת ניידות שניתנה נגד המשיב, והגיע למסקנה כי ההחלטה נבעה ממניעים אישיים ופסולים של ראש הרשות. נקבע כי הליך השימוע התעלם מטענות המשיב והושפע משיקולים זרים, מה שהוביל לקביעה כי החלטת ההעברה הייתה בלתי חוקית. בית הדין האזורי מצא כי על אף שהיו כשלים בתפקודו של המשיב, לא היו אלה הגורמים המניעים להחלטת הניידות. כתוצאה מכך, בוטלה החלטת ההעברה, והמשיבה הייתה זכאית לסעדים לרבות פיצוי והשבה. בית המשפט בחן האם המשיב עמד בתנאי העבודה הנדרשים, ובסופו של דבר החליט כי יש מקום לפרשנות המאפשרת התייחסות רחבה יותר לניסיון העבר של המשיב. חרף התנגדות המערערת, צוין כי המועצה וועדת הבדיקה מצאו תחילה כי המשיב עומד בתנאי ההסתייגות. נוכח העיתוי החריג והמניעים הפסולים שעמדו מאחורי טענות המערער, וההשפעה הפוטנציאלית על הקריירה של המשיב, ההשבה נמצאה ראויה. הערעור נדחה, תוך הטלת פיצוי הוצאות המשפט של המשיב וקביעת לוח זמנים להחזרתו.