ע"ע 1774-09-16

תקציר

בעניינו של מר פורת, דחה בית המשפט בסופו של דבר את בקשתו להגיש ראיות נוספות בהליך הערעור, ואישר כי ניתן היה להציג את הראיות שביקש להציג במהלך המשפט הראשון. מורכבות התיק כללה טענות של מר פורת כי ההליכים בבית הדין האזורי נפגעו בשל היעדר ייצוג משפטי וראיות חדשות המוכיחות לכאורה חוסר הגינות פרוצדורלית. עם זאת, בית המשפט דחה טענות אלה, וציין כי בדרך כלל יש להגיש ראיות בזמן בשלב המשפט הראשוני, כפי שמודגש בתקדימים משפטיים קיימים. בית המשפט לא מצא בסיס לקביעה כי מר פורת לא יכול היה להציג את טענותיו בשל התנהלות פרוצדורלית לקויה. באשר לערעורים המהותיים על פסק הדין המקורי, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את הערעורים הן בנוגע לחברות והן בנוגע לחבותו האישית של מר פורת. נקבע כי מר פורת פעל כמעסיק לאורך כל תקופת ההעסקה הנדונה, למרות שהשתמש בגופים עסקיים שונים כחזיתות. בית המשפט קבע כי גופים אלה טופלו כתאגיד אחד, ללא הבחנה, על ידי מר פורת. לפיכך, יש להטיל עליו אחריות אישית לתביעות הקשורות לעבודה. למרות שבית המשפט לא הסכים לחלוטין עם נימוקי בית הדין האזורי להרמת מסך התאגיד, הוא מצא עילה מספקת לאשר את אחריותו האישית של מר פורת, תוך הדגשת תפקידו הישיר כמעסיק. החלטה זו נומקה גם בקביעה כי המבנה התאגידי נוצל באופן השולל מהמשיבה את זכויותיה, בפרט בכל הנוגע לפיצויי פיטורים. לפיכך נדחו כל הערעורים, ומר פורת, יחד עם חברותיו, חויב בשכר טרחת עורך דינו של המשיב, ובכך חיזק את הקביעה כי הם נושאים באחריות קולקטיבית ואישית.