ע"פ 1552/08

תקציר

בהחלטת הערעור שהוצגה אישר בית המשפט את העונש שהטיל עליו בית משפט קמא, ודחה את הערעור מכל הבחינות. ערכאת הערעור הדגישה כי התערבות בגזרי הדין של בית משפט קמא שמורה למקרים חריגים שבהם ניכרת טעות משמעותית או שהעונש אינו מידתי יתר על המידה. במקרה זה מצא בית המשפט כי המערער ונאשם נוסף הורשעו בעבירות שונות בדרגות חומרה שונות, המצדיקות עונשים שונים. בעוד שהמערער עמד בפני אישומים חמורים, כגון חבלה בנסיבות מחמירות עם פוטנציאל לעונש של 20 שנות מאסר, הנאשם השני הורשע בעבירות קלות בהרבה, המצדיקות עונש קל יותר. בית משפט קמא שקל גם דו"חות שיקום חיוביים ועדי אופי של הנאשם השני, אשר נעדרו מהמערער, תוך הבחנה נוספת בין מצבים. עונשו של המערער, שש שנות מאסר בגין דקירת אחיו, נקבע כהולם ובטווח הרגיל לעבירות מסוג זה, בניגוד לטענת המערער בדבר חריגה מהנורמות. בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, אך העדיף את חומרת הפשע ואופיו על פני גורמים אלה, שכן מדובר בתקיפה אלימה שנמשכה שעות ארוכות לאחר ויכוח קל. פסיקה זו הדגישה חששות מתמשכים מפני אלימות הקשורה בסכינים בחברה, והדגישה את הצורך בהשלכות מחמירות כדי להרתיע התנהגות כזו. השופטים מ' נאור וש' ג'ובראן הסכימו עם פסק דינו של השופט י' דנציגר ואישרו את פסק דינו של בית משפט קמא.