LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 5494/17

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך5494/17
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך3 באוגוסט 2017
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםס.ק. נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםמ' נאור

תקציר

העקרונות המשפטיים העומדים בבסיס מקרה זה נסובים סביב הקריטריונים לפסילת שופט על סמך מראית עין או מציאות של משוא פנים, כפי שהם מנוסחים בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ובפסיקה הרלוונטית. העיקרון המרכזי מדגיש כי פסילה מוצדקת רק כאשר קיים "חשש אמיתי לחוסר משוא פנים" שעלול להשפיע על האובייקטיביות של השופט. עקרונות משפטיים מרכזיים: 1. **מבחן אובייקטיבי קפדני לפסילה**: הקביעה אם יש לפסול שופט או בית דין תלויה בהערכה אובייקטיבית האם הנסיבות יוצרות בסיס מוחשי וסביר לחשש להטיה. זו אינה תחושה סובייקטיבית אלא הערכה המבוססת על ראיות ותפיסה רציונלית. 2. **אופי חריג של פסילה**: החלטות שיפוטיות מאשרות כי פסילה מטעמי משוא פנים או חשש למשוא פנים היא סעד יוצא דופן, השמור למצבים חריגים שבהם קיימת סבירות ממשית לפגיעה במשוא הפנים של השופט. ניהול רגיל של הליכים, גם אם הוא שנוי במחלוקת או נתפס כמוטה, בדרך כלל אינו עומד ברף זה אלא אם כן יש ראיות ברורות להטיה ממשית או נטייה המשפיעה על הוגנות המשפט. 3. **הגבלות על התנהגות שיפוטית כעילה לפסילה**: החלטות פרוצדורליות או התנהלות במהלך המשפט, כגון פסקי דין או הערות, נתפסות בדרך כלל כחלק מתפקידו של השופט אלא אם כן הן מוכיחות מראית עין ברורה ואובייקטיבית של משוא פנים. הפסיקה קובעת כי פעילות שיפוטית, גם אם היא זוכה לביקורת, בדרך כלל לא אמורה להוביל לפסילה אלא אם כן היא מראה כוונה או נטייה להכתים את ההליך. חידושים משפטיים והשלכותיהם: - המקרה חוזר ומבהיר את **סטנדרט הסף לפסילת שופט**, ומדגיש את האופי *האובייקטיבי ולא הסובייקטיבי* של המבחן. הדבר מדגיש את גישתה הזהירה של הרשות השופטת להגנה על עצמאות השיפוט ולמזעור האשמות בדבר משוא פנים, העלולות לערער את יציבות ההליכים. - ההחלטה מדגישה כי **הפעילות השיפוטית עצמה, כולל פסיקות פרוצדורליות, אינה יכולה לשמש בקלות כבסיס לפסילה**, אלא אם כן הם מראים במפורש הטיה או דעה קדומה. הדבר מחזק את החידוש המשפטי של קביעת סטנדרט גבוה למניעת בקשות פסילה סרק או אסטרטגיות. - פסק הדין גם מדגיש את החשיבות של **שמירה על יושרה שיפוטית תוך שמירה על המשכיות פרוצדורלית**, ובכך מרתיע פסילה רק על סמך חוסר שביעות רצון מפסיקות או עמדות נתפסות, אלא אם כן הן מגיעות לרמה של יצירת "חשש אמיתי מחוסר משוא פנים". לסיכום, הניתוח המשפטי מדגיש כי **מבחן הפסילה** נותר מחמיר, הדורש איום *מהותי* ו*ניתן לזיהוי אובייקטיבי* לחוסר משוא פנים, והמקרה מדגים את כוונת הרשות השופטת להתנגד לפסילות על סמך חילוקי דעות פרוצדורליים או תפיסות סובייקטיביות בלבד, ובכך לשמור על שלמות ויציבות ההליכים השיפוטיים.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפט

ע"פ 5494/17 ס.ק. נ' מדינת ישראל, עליון (3.8.2017)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית