ב"ל 45323-03-11

תקציר

נושא פסק דין זה הוא שלילת קצבה מיוחדת עבור מזונות אישיים על ידי המוסד לביטוח לאומי (הנתבעת) לתובע, נפגע עבודה מוכר עם 100% נכות לצמיתות. התובעת ערערה על ההחלטה וטענה כי פרשנותה של הנתבעת לתקנות בדבר קצבאות מיוחדות הייתה שגויה והביאה לדחייה בלתי סבירה ובלתי מידתית של בקשתה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי היא עמדה בקריטריונים לקצבה מיוחדת. על פי פסק הדין, התובע לא יכול היה לנסוע בתחבורה ציבורית ונזקק לחלופות תחבורה רגילות. כמו כן, הראיות הצביעו על כך שהיא התקשתה לבצע פעולות יומיומיות, ועמדה בדרישות לקצבה מיוחדת לפי תקנה 10(ב) לתקנות הביטוח הלאומי. בית המשפט מתח ביקורת על גישתה של הנתבעת, שהסתמכה אך ורק על חוות דעתם של רופאי המכון, וציין כי הערכותיהם היו פגומות ולא שקלו נכון את התקנות. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובעת קצבה מיוחדת רטרואקטיבית מיום 1.8.2006 ועד ליום 10.2.2011, מועד דחיית בקשתה. בנוסף, חויבה הנתבעת לכסות את הוצאות התובעת בסך של 3,500 ₪. פסק דין זה נועד לתקן את הטעות שנעשתה על ידי הנתבעת ולהבטיח עמידה בתקנות הרלוונטיות.