בד"מ 13/19

תקציר

פסק הדין דן בתלונה שהוגשה נגד עו"ד נקבאל על ידי עו"ד אחר, גנטוס. גנטוס טען כי נקבל הטעה את בית המשפט במהלך תיק עבירות תנועה בכך שביקש לייחס אישום ללקוח המשותף שלהם, חשבון, מבלי לקבל ממנו אישור מראש (גנטוס). עם זאת, במהלך הדיונים בפסק דין זה התברר כי נקבאל אכן שוחח עם השיבון, שנתן את הסכמתו לבקשת בית המשפט. לפיכך, טענת הטעיה ביחס לבקשת בית המשפט נמצאה כלא נכונה. עם זאת, השופטים מצאו את נקבאל אשם גם במסירת הצהרה כוזבת בתצהיר שהוגש לבית המשפט, לתמיכה בביטול הרשעתו של חשיבון. התצהיר, שאורכו חצי עמוד, כלל פסקה (פסקה 6) שבה טען נקבאל כי הסכים למשהו שלא השיבון ולא עו"ד חוסאם סאביט הסכימו לו. אמירה זו נמצאה לא נכונה, וקבל ידע שהיא אינה נכונה כשחתם על התצהיר, שנועד לבטל את הרשעתו של השיבון. נקבאל ניסה להצדיק זאת בכך שלא שם לב לפסקה זו, אך השופטים לא יכלו לקבל נימוק זה. הם הרשיעו אותו בהפרת חובת אמונים לבית המשפט, הטעיה אסורה, אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.