ע"א 268/86

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון התמקד בפרשנותו ויישומו של סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. סעיף זה קובע כי אם דרגת הנכות הנובעת מתאונת דרכים נקבעת על פי דין לפני תחילת התביעה, קביעה זו תחייב בתביעה. השאלה המרכזית היתה, האם החלטת בית הדין לעבודה, הדוחה את תביעתו של המערער בגין אי הוכחת קשר סיבתי בין נכותו לבין תאונת עבודה, מהווה קביעה של דרגת נכות בשיעור אפס אחוזים לפי סעיף 6ב. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, בקובעו כי החלטת בית הדין לעבודה קבעה למעשה את דרגת הנכות. עם זאת, בית המשפט העליון חלק על כך. בית המשפט קבע כי החלטת בית הדין לעבודה לא התבססה על קביעת נכות על ידי ועדה רפואית אלא על היעדר קשר סיבתי. מאחר שבית הדין לעבודה לא הכריע בדרגת הנכות, ושאלה זו כלל לא עמדה על הפרק, דחיית התביעה אינה נחשבת לקביעת נכות לפי סעיף 6ב. בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה. מהתשובה עולה כי יש לפתוח את הדיון מחדש, והמשיב חויב לשלם 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בצירוף ריבית והצמדה ממועד הדיון בפסק הדין ועד לתשלום. השופטים גולדברג, ברק וחלמה הסכימו עם הכרעת הדין.