בג"צ 5854/18

תקציר

לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה מאחר שהעותר לא סיפק נימוקים מוצרכים להתערבות בית המשפט בצווים ובהליכים העומדים בפניו. לטענתם, ההליך המשמעתי והליך שלילת ההטבות הם נפרדים והשימוש בו זמנית בשניהם מוצדק. העותר אינו מספק כל תשתית עובדתית לטענותיו בדבר אי התאמתו של נוהל משטרת ישראל לפקודת בתי הסוהר, ועל כן טענותיו חסרות תוקף. בית המשפט מסכים כי העותר לא ביסס כל התנהלות בלתי חוקית של המשיבים וכי עניינו חסר שחר. היא מדגישה כי הליכים משמעתיים ופליליים הם שונים, ושלילת הטבות היא פעולה מנהלית ולא עונש. כיוון שכך, אין כפל ענישה, אשר יהיה אסור לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי. גם בצווים שהוציאה ועדת המשיב לא נמצאו פגמים המצדיקים את התערבותו של בית המשפט. כמו כן, בית המשפט מציין כי יש להתייחס לטענות העותר בדבר פגמים בהליך המשמעתי ובהליכי שלילת טובות הנאה בעתירת אסיר לבית המשפט המחוזי הרלוונטי, לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר. לבסוף, העתירה נדחית, והעותר אינו פטור מכל הוצאה. פסק דין זה ניתן על סמך העובדות והנסיבות של מקרה ספציפי זה.