בע"ח 21130-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים בה, תוך התבססות על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי - בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי** **רקע עובדתי:** התיק עוסק בבקשת הגנה לעיון בחומרי חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"). ההגנה מבקשת לעיין בהחלטת פרקליט המחוז לאשר השלמת חקירה, בנימוקיה, ובהנחיות השלמת החקירה שהועברו ליחידה החוקרת. לטענת ההגנה, השלמת החקירה נערכה בניגוד להנחיות פרקליט המדינה, שכן היא נועדה לכאורה למלא פערים ראייתיים שעלו בפגישת משא ומתן בין הצדדים, ולא התבססה על "מידע חדש" כנדרש. ההגנה סבורה שחומרים אלו חיוניים לביסוס טענת "הגנה מן הצדק". **המסגרת הנורמטיבית - זכות העיון בחומר חקירה:** בית המשפט פותח בהצגת עקרונות היסוד של זכות העיון בחומר חקירה, כפי שנגזרים מסעיף 74 לחסד"פ ומפסיקת בית המשפט העליון: 1. **רציונלים מרכזיים:** הזכות למשפט הוגן (הנגזרת מכבוד האדם וחירותו), הזכות לבסס את ההגנה ולהיערך למשפט, חקר האמת, וצמצום פערי הכוחות בין התביעה להגנה. 2. **פרשנות מרחיבה של "חומר חקירה":** הפסיקה פירשה את המונח "חומר חקירה" באופן מרחיב, הכולל כל חומר הקשור במישרין או בעקיפין לאישום. המבחן העיקרי הוא מבחן הרלוונטיות, הנבחן גם ביחס לזיקה עקיפה או מסופקת, ונוטה לפרשנות מרחיבה במקרים גבוליים. 3. **גבולות הזכות:** זכות העיון אינה מוחלטת. היא כפופה לאינטרסים מוגנים אחרים (פרטיות, קורבנות, חיסיון, אינטרסים ציבוריים) ויש לבחון את מידת הפגיעה הצפויה לעומת התועלת להגנה. כמו כן, נשללת האפשרות ל"מסעות דיג" בלתי ממוקדים, ועל הנאשם להצביע על "יסוד של ממש" או "קצה חוט". **תרשומות פנימיות:** ההחלטה מתייחסת באופן ספציפי לשאלת גילוי "תרשומות פנימיות" של רשויות החקירה והתביעה. נקבע כי ככלל, אלו אינן נחשבות "חומר חקירה" אלא אם הן מכילות נתונים עובדתיים חדשים ומהותיים העשויים לסייע להגנה. הרציונל לכך הוא לאפשר חופש ביטוי וגיבוש דעות בין גורמי אכיפת החוק. עם זאת, הודגש כי גם לכלל זה קיים חריג, כאשר התרשומת מכילה פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים המשפיעים על ניהול ההגנה. בית המשפט מדגיש כי "מסמך 'פנימי' אין משמעו בהכרח כדי למנוע סיווגו כחומר חקירה". **השלמת החקירה - עקרונות ויישום:** בית המשפט סוקר את ההנחיה הרלוונטית של פרקליט המדינה (הנחיה 6.11), הקובעת כי השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום היא חריג לכלל, ודורשת אישור של גורם בכיר. מושם דגש על השיקול האם ניתן היה לבצע את פעולת החקירה בשקידה סבירה טרם הגשת כתב האישום. **הכרעת בית המשפט בבקשה:** בית המשפט דחה את טענת המאשימה כי אין לדון בטענות בדבר השלמת החקירה במסגרת בקשה לפי סעיף 74. בית המשפט קבע כי מאחר שטטענת ההגנה נוגעת לאופן ביצוע השלמת החקירה, התנגדות המאשימה לבירור בתיק העיקרי, והחשיבות של חשיפת התמונה הראייתית המלאה, אין מנוס מלדון בשאלות אלה בהליך הנוכחי. **החלטה בדבר חשיפת מסמכים:** בית המשפט מורה על חשיפת המסמכים הבאים: * **דוח תרשומת עבור תיק פרקליטות מיום 18/9/25:** למעט חלק ספציפי שאינו רלוונטי. * **מסמך השלמת חקירה מיום 28/9/2025:** במלואו. **דחיית בקשה למסמך נוסף:** * **מסמך "השלמת חקירה נוספת" מיום 19/10/2025:** נדחה, שכן הוא חוזר ברובו על בקשה קודמת. **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה:** 1. **הדגשת הקשר בין זכות העיון לטענת "הגנה מן הצדק":** בית המשפט מכיר בכך שבמקרים מסוימים, אי-גילוי חומר חקירה יכול להוות בסיס לטענה של "הגנה מן הצדק". זוהי הרחבה של התכלית המעשית של זכות העיון, המחברת אותה ישירות לאחת הסעדים הדרסטיים ביותר העומדים לרשות הנאשם. 2. **היקף הסמכות של בית המשפט הדן בבקשת עיון:** בית המשפט דוחה במפורש את עמדת המאשימה כי אין לדון בשאלת הרלוונטיות של החומרים לבקשת ההגנה. נקבע כי הדיון בבקשה לפי סעיף 74 מחייב בחינת שאלת הרלוונטיות והתועלת להגנה, ובפרט כאשר הדבר נוגע לטענות בדבר פגמים בהליך (כמו השלמת חקירה בניגוד להנחיות). זהו חידוש חשוב המעניק לבית המשפט הדן בבקשות עיון סמכות רחבה יותר לבחון את נסיבות גילוי החומר. 3. **החלת מבחן "קצה החוט" על "תרשומות פנימיות" בהקשר של השלמת חקירה:** ההחלטה מביאה לידי ביטוי את הגישה המרחיבה של בית המשפט העליון (כפי שמודגם בפסק דין אלוביץ') גם ביחס לתרשומות פנימיות, במיוחד כאשר הן עשויות להאיר על עילותיה של השלמת חקירה. עצם העובדה שהשלמת החקירה בוצעה לאחר הגשת כתב האישום, ובפרט לאור טענות ההגנה בפגישת המשא ומתן, מחייבת בחינה של המסמכים הפנימיים הנוגעים לאישור וביצועה. 4. **שקיפות כאינטרס ציבורי:** בית המשפט מדגיש כי גילוי החומרים במקרה זה אינו פוגע באינטרס הציבורי, אלא דווקא מחזק אותו. הדבר נועד לבטל חשדנות ולשמור על ההליך ההוגן, תוך הבטחת האפשרות לטיעון משפטי מקיף. זהו חידוש במישור התועלת הציבורית של גילוי, המרחיב את הפרדיגמה של צמצום פערי כוחות. 5. **הבחנה בין "תרשומת פנימית" ל"חומר חקירה":** ההחלטה מבהירה כי לא כל מסמך שנרשם על ידי גורם תביעה הוא "תרשומת פנימית" פסולה. המבחן הוא עדיין רלוונטיות, ובפרט האם המסמך מכיל פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים או משפיע על ניהול ההגנה. במקרה שלפני, השלמת החקירה, מעצם מהותה, דורשת בדיקה של מניעיה, גם אם אלו מגולמים במסמכים פנימיים. 6. **התמודדות עם התנגדות להעברת ההחלטה למותב הדן בתיק העיקרי:** בית המשפט מבין את הצורך לדון בבקשה לעיון בחומר גם כאשר הדבר נוגע לשאלות הנוגעות למהות התיק העיקרי, במיוחד כאשר הצדדים אינם מסכימים שהדיון יעשה בפני המותב הראשי. ההחלטה לחשוף חלק מהחומרים, גם אם הדיון בטענת "הגנה מן הצדק" עצמה יתקיים בפני המותב הראשי, משרתת את עקרון היעילות וההגנה על זכויות הנאשם. **לסיכום,** החלטה זו מהווה דוגמה ליישום מרחיב של עקרונות זכות העיון, תוך הדגשת חשיבותה להבטחת משפט הוגן. היא מרחיבה את סמכותו של בית המשפט הדן בבקשות עיון, מחברת את זכות העיון לטענות מהותיות של הגנה מן הצדק, ומדגישה את האינטרס הציבורי בשקיפות ובהגנה על ההליך ההוגן, גם כאשר מדובר במסמכים פנימיים הנוגעים להליכי השלמת חקירה.