ע"פ 56839-10-17

תקציר

המערער הורשע באיום על שוטר ונגזרו עליו עבודות שירות, קנס והתחייבות חתומה. הוא ערער על ההרשעה, וטען כי דבריו לא היו איומים אלא אמירות לא נעימות, וכי יש לפטור אותו מאחריות פלילית בשל שכרות. בית המשפט פירט את האירועים שהובילו להרשעה, את ההליכים בערכאה הנמוכה יותר ואת טיעוני הצדדים. היא הגיעה למסקנה כי דברי המערער, שנבחנו בהקשרם, היוו איומים מפורשים ואינם עולים בגדר זוטות. עוד מצא בית המשפט כי המערער לא הצליח לבסס הגנת שכרות תקפה, שכן היה מודע למעשיו ולפרטי העבירה. כמו כן, זכותו להיוועץ לא נפגעה, שכן נודע לו על זכויותיו והוא ויתר עליהן, והשיהוי בחקירה היה מוצדק. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, ופסק הדין וגזר הדין המקוריים אושרו.